7 באוקטובר 2023
ב־7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל. כשבוע לאחר מכן, ב־15 באוקטובר 2023, פרסם בנק ישראל מתווה סיוע שאומץ על ידי הבנקים. לפי המתווה, כל לקוח רשאי היה לבקש לדחות תשלומי הלוואות ומשכנתאות לשלושה חודשים, ללא עמלות. ללקוחות שנפגעו ישירות מהמלחמה נקבעה דחייה גם ללא ריבית. בקשות ניתן היה להגיש עד 31 בדצמבר 2023.
באותה עת היה בעל הרכב לקוח של בנק מזרחי טפחות. ההלוואה לרכב ניתנה בשנת 2021 על ידי בנק אגוד, באמצעות אגוד ליסינג. בנק אגוד מוזג לתוך בנק מזרחי טפחות, וחברת הליסינג שינתה את שמה ל"מזרחי טפחות ליסינג בע"מ", חברה בת של הבנק. התשלומים החודשיים נגבו מחשבון העו"ש של בעל הרכב בבנק מזרחי טפחות. לכן, בכתבה זו, הגוף המכונה "הבנק" הוא קבוצת מזרחי טפחות.
לפי מכתב הבנק עצמו, יתרת ההלוואה עמדה על כ־151,668 ש"ח.
הבקשה: לדחות, או לאשר מכירה
לפי גרסת בעל הרכב בתצהירו, באוקטובר 2023 פנה לבנקאי האישי שלו בבקשה לדחות את התשלומים בהתאם להנחיות בנק ישראל. אם הדחייה אינה אפשרית, ביקש אישור בכתב למכור את הרכב ולסלק את ההלוואה. אישור בכתב נדרש משום שהסכם ההלוואה אוסר למכור את הרכב הממושכן "ללא הסכמת החברה בכתב ומראש".
ביומן הפניות הפנימי של הבנק, שנמסר לבעל הרכב רק בשנת 2026 במענה לבקשת עיון לפי חוק הגנת הפרטיות, נרשמה ב־9 בנובמבר 2023 הרשומה הבאה:
"חזרה טלפונית ללקוח יש מספר רב של בקשות בעקבות המצב ולכן מתעכב"
באותו יום עצמו, 9 בנובמבר 2023, גבה הבנק מחשבונו את התשלום החודשי במלואו: 2,713.42 ש"ח. כך גם ב־10 באוקטובר (2,720.22 ש"ח) וב־10 בדצמבר 2023 (2,706.60 ש"ח). בכרטסת ההלוואה לא נרשמה דחייה אחת.
התשובה הסופית שקיבל בעל הרכב, לפי תצהירו: "לפתע נמסר לי מטעם בנק מזרחי־טפחות כי לא רשומה כל הלוואה על שמי בבנק, ולפיכך לא ניתן לבצע את בקשתי לדחיית התשלומים". לגרסתו, התשובה נמסרה בהתכתבות פנימית עם הבנק. הבנק לא מסר את ההתכתבות הזו, גם לא במענה לבקשת העיון.
ב־11 בדצמבר 2023 נרשם ביומן הבנק: "המסגרת בכרטיס אשראי הוקטנה ל1 שח".
הבנק ידע, הבנק בירר
ב־7 בנובמבר 2023 יצא בעל הרכב מישראל. הוא שב רק ב־12 ביולי 2025. התאריכים מופיעים בתעודה רשמית של רשות האוכלוסין וההגירה.
הבנק ערך בירור על בעל הרכב. במענה לבקשת העיון מיום 4 בפברואר 2026 אישר הבנק כי בידיו "חקירה כלכלית" ו"דו"ח בדיקת רקע", וסירב למסור אותם. לגרסת בעל הרכב, הבירור נערך כבר בדצמבר 2023, ומצוין בו שהוא שוהה מחוץ לישראל.
ההתראה הראשונה: 5,349 ש"ח, לכתובת שאינה קיימת
ב־28 בפברואר 2024 הופק מכתב "התראה טרם נקיטת הליכים". לפיו, יתרת הפיגור עמדה על 5,349.59 ש"ח, ואם לא תסולק תוך 21 יום, "נהיה רשאים להעמיד את ההלוואה בחשבון לפירעון מיידי". בבלוק הכתובת של המכתב אין שם רחוב: רק מספר בית ויישוב. זו כתובת שאינה קיימת. במענה לבקשת העיון לא צורף אישור משלוח.
ב־1 באפריל 2024 נרשם ברשומות חברת הליסינג: "אין מענה בוצע פירעון מוקדם". יתרה של 153,026.86 ש"ח הועברה "לטיפול משפטי".
הלקוח מבקש לשלם. התשובה: "גובה החוב"
ב־14 באפריל 2024 כתב בעל הרכב לבנק: "כיצד אוכל לברר פרטים על הרכב שלי, חובות ויתרת ההלוואה." ב־17 באפריל 2024 כתב שוב:
"אני לא נמצא בארץ ואין לי כוונה לחזור בתקופה הקרובה. אני רוצה לסלק את ההלוואה ולמכור את הרכב עצמאית."
ובאותו מייל: "בסניף שלי, רמת השרון, לא הצליחו לאתר איפה ההלוואה."
שני המיילים לא נענו על ידי הבנק. במקום מענה, התקבלה פנייה ממשרד עורכי הדין של הבנק. ב־2 במאי 2024 כתב בעל הרכב לנציגת המשרד בוואטסאפ: "ביקשתי קרוב ל 10 פעמים מהבנק לשלוח לי פרטים של ההלוואה כי אני רוצה למכור את הרכב. לא שלחו כלום ובבנק מזרחי אמרו שאין אצלם הלוואה לרכב."
התשובה שקיבל, ב־9 במאי 2024, הייתה שורה אחת: "גובה החוב נכון להיום הוא 153,263.10 ש"ח (לא סופי)". בלי פירוט של אופן היווצרות הסכום, בלי הודעה האם ומתי הועמדה ההלוואה לפירעון, ובלי אישור למכירת הרכב.
בזמן שהוא בחו"ל: שני תיקים
ב־24 ביוני 2024, בזמן שבעל הרכב שהה בחו"ל וביקש לשלם, נפתח נגדו בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה תיק מסוג "משכון רכב". בתצהיר שהגיש הבנק לצורך מינוי כונס נכסים במעמד צד אחד נטען כי קיים חשש להעלמת הרכב, ולכן אין צורך בהתראה לפני העמדת החוב לפירעון מיידי. בתחילת יולי 2024 מונה כונס נכסים לרכב.
ב־10 בדצמבר 2024 פנה משרד עורכי הדין לבעל הרכב בוואטסאפ. הוא השיב: "היי. אני בחו"ל מחודש נובמבר 2023. מה הנושא במשרדכם?"
חמישה ימים אחר כך, ב־15 בדצמבר 2024, נפתח נגדו תיק נוסף, הפעם בלשכת נתניה, מסוג "שטרות", על סך 178,075.22 ש"ח.
ב־22 בדצמבר 2024 דווח לתיק כי מוסר "פגש את החייב", שקיבל את המסמכים ו"סרב לחתום". רשם ההוצאה לפועל קבע מאוחר יותר, על סמך דו"ח הכניסות והיציאות, כי במועד זה "החייב היה מחוץ לגבולות מדינה ישראל".
בסוף ינואר 2025 נרשמו בתיק 31 פעולות, שלגרסת בעל הרכב הן עיקולים אצל צדדים שלישיים. ב־7 ביולי 2025 הוטלו עליו חמש הגבלות: הגבלת יציאה מן הארץ, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב, הגבלה מלקבל דרכון או להחזיקו, הגבלה כחייב בתאגיד, ו"לקוח מוגבל מיוחד".
12 ביולי 2025: החזרה
חמישה ימים אחרי ההחלטה, ב־12 ביולי 2025, שב בעל הרכב לישראל. כאן גילה שיציאתו מהארץ מעוכבת, שחשבונותיו מעוקלים, שהרכב בידי כונס נכסים, ושאסור לו להחזיק כרטיס אשראי.
מה הדין דורש מבנק
חובת תום הלב. חוק החוזים קובע כי חיוב הנובע מחוזה יש לקיים "בדרך מקובלת ובתום לב", וכך גם יש להשתמש בזכות הנובעת מחוזה (סעיף 39). בתי המשפט קבעו לא אחת כי על בנק חלה חובה מוגברת, משום שהיחסים בינו לבין לקוחו מבוססים על אמון, ומשום שהבנק הוא הצד בעל המידע והכוח.
החוזה עצמו. סעיף 3.1 להסכם ההלוואה קובע: "החברה לא תעמיד את ההלוואה, או כל חלק ממנה, לפירעון מוקדם ביוזמתה מבלי שניתנה על כך ללווה התראה בכתב בהתאם להוראות הדין (ככל שחלה חובת מסירת התראה בנסיבות העניין על־פי הדין)". ההתראה היחידה שנמצאה נשלחה לכתובת ללא שם רחוב.
הימנעות מהליכים. לקוח שכותב לבנק "אני רוצה לסלק את ההלוואה ולמכור את הרכב" אינו לקוח שמעלים נכס. השאלה שהכתבה מציבה: האם בנק שמקבל פנייה כזו, ויודע שהלקוח בחו"ל, צריך לשתף פעולה במכירה ובסילוק, או לפתוח הליכי אכיפה במעמד צד אחד?
מתווה בנק ישראל. בעל הרכב ביקש דחייה בתקופת המתווה. בכרטסת לא נרשמה דחייה, והתשלומים נגבו כרגיל.
מה הלאה
בכתבות הבאות במדור: מה קרה אחרי החזרה, איך גדל החוב, ואיפה היה בנק מזרחי טפחות באוקטובר 2023.
על הכתבה: הכתבה מציגה את גרסת בעל הרכב ומסמכים מהתיק: יומן הפניות וכרטסת ההלוואה שמסר הבנק במענה לבקשת עיון, מכתב ההתראה, התכתבויות, תעודת רשות האוכלוסין, החלטות רשמי ההוצאה לפועל ותצהירים. ציטוטים מתצהירים הם גרסת המצהיר. פרטים מזהים הושמטו. הכתבה והסרטון נוצרו בסיוע בינה מלאכותית על בסיס המסמכים, ונבדקו ואושרו על ידי בעל הרכב. הדמויות בסרטון אינן אנשים אמיתיים.