התעודה נפתחת במילים "Im Namen des Führers und Reichskanzlers", בשם הפיהרר וקנצלר הרייך. מתחת, במכונת כתיבה: HERMANN STRUCK, Kunstmaler in Haifa, צייר אמן בחיפה.

ההמשך, בתרגום: "הוענק, על פי הצו מ-13 ביולי 1934 לזכר מלחמת העולם 1914/1918, העיטור שייסד נשיא הרייך הפילדמרשל פון הינדנבורג, צלב הכבוד ללוחמי החזית". בתחתית: ירושלים, 10 במרץ 1936. חתימת הקונסול הכללי של גרמניה, חותמת הקונסוליה הכללית בירושלים, ומספר התעודה Ord. 159/35.
התעודה שמורה בארכיון יקי"ם, באוסף הרמן שטרוק, תיק G.F.0353/10. על דף ההפרדה שלפניה רשם הארכיון בכתב יד: "תעודת הוקרה להרמן שטרוק על שירותו הצבאי במלח"ע I", וליד השנה, בסוגריים: "הרייך השלישי". בספר האוסף של הארכיון התאריך רשום כמרץ 1938. על התעודה עצמה כתוב 1936.
מי קיבל את העיטור
הרמן שטרוק, יליד ברלין 1876, עלה לארץ ישראל בשנות העשרים והשתקע בחיפה. הוא היה אחד משלושת בעלי מניות המייסדים של בנק המזרחי, וחתום כדירקטור על תעודת המניה של הבנק מ-2 בנובמבר 1924. לפי אתר מוזיאון מאיר בן אורי, המנהלים בחמש השנים הראשונות של הבנק היו פרופ' פיק, הרב מימון והרמן שטרוק, ושטרוק היה נציג תנועת המזרחי בדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל.
הכתבה הזאת אינה טוענת שהעיטור ניתן על פעילותו הציונית, או שהיה הוקרה אישית מהיטלר. על פי לשון התעודה, הוא ניתן על שירות במלחמת העולם הראשונה, באמצעות הקונסוליה הגרמנית, בשם ראש המשטר.
1917: המכתב לאם
תשע עשרה שנים קודם לכן, ב-23 במאי 1917, כתב שטרוק לאמו מהחזית. רוב המכתב עוסק במשלוחי אוכל מהבית. ואז:
Ich würde dann nach Bialystock übersiedeln und vermutlich Dezernent für jüdische Angelegenheiten werden, wie es Dr. Haax in Warschau ist. Es darf aber darüber nicht gesprochen werden, denn 1.) Ist es ja noch nicht ganz sicher und 2.) könnte es durchkreuzt werden.
בתרגום: "אז אעבור לביאליסטוק וכנראה אהיה הממונה על ענייני היהודים, כמו ד"ר האס בוורשה. אבל אסור לדבר על כך, כי, ראשית, זה עוד לא בטוח לגמרי, ושנית, זה עלול להיות מסוכל."

הוא הוסיף שיש גורמים שלא ירצו במינויו, "אולי כי אינני דתי מספיק בעיניהם, או כי אני ציוני", אבל שבדרג המוביל של הממשל הצבאי במזרח, Ober Ost, אמרו שייעשה הכול כדי שיגיע. המכתב שמור באותו ארכיון, בתיק ההתכתבות האישית של שטרוק עם משפחתו בתקופת המלחמה, G.F.0353/11, מכתב 22, בכתב ידו ובהקלדה של הארכיון.
1917: ביאליסטוק
המינוי הגיע. תעודת מעבר מ-30 ביולי 1917 מזהה אותו כ"לויטננט שטרוק, מסגל המפקד העליון במזרח", ומתירה לו לחצות את גבולות השטח הכבוש בכל עת ולדרוש עגלות ומכוניות. יום קודם לכן כתב למשפחתו מהארמון בביאליסטוק, שם ישב המטה:
Ob mir auch die Schulen unterstellt werden, weiss ich noch nicht.
"אם גם בתי הספר יוכפפו לי, עוד איני יודע." באותו מכתב כתב שהוא עוסק "בשאלת גיוס יהודים לקטיף תפוחי האדמה שלנו", ושעליו לפעול "בזהירות ובטקט", כדי למלא את הציפיות של שני הצדדים, הממשל והיהודים.
לפי עבודת הדוקטורט של היסטוריון מכון האוניברסיטה האירופי, יאן ריבק (2019), שטרוק עמד מאוגוסט 1917 בראש המחלקה לענייני יהודים של Ober Ost.
מה נדרש מבתי הספר
ב-1917 פרסם הממשל הצבאי ספר רשמי על עצמו, Das Land Ober Ost. בפרק על בתי הספר, בעמוד 376, נכתב:
Die Schulen haben religiöse Gesinnung zu pflegen, die Jugend an Gehorsam gegen die Gesetze, Achtung vor der deutschen Obrigkeit und ihrer bewaffneten Macht sowie an Zucht und Ordnung zu gewöhnen.
כלומר: על בתי הספר לטפח רגש דתי, ולהרגיל את הנוער לציות לחוקים, לכבוד כלפי השלטון הגרמני וכוחו המזוין, ולמשמעת וסדר. באותו עמוד: ייסוד, פתיחה, איחוד וסגירה של כל מוסד חינוך, וכן מתן שיעורים פרטיים, "טעונים אישור של ראש המינהל". שפת ההוראה היא שפת האם, ואת לימודי הדת מלמדים ביהודים "בשפת הדת שלהם".

זו תקנה של הממשל הצבאי, חתומה בידי סרן פרנץ פרך. לא נמצא מסמך שבו שטרוק ניסח אותה, אישר אותה או אכף אותה. לפי ריבק, שטרוק כתב ב-26 בפברואר 1918 שמחלקת התרבות של Ober Ost רואה "בעין יפה מאוד" פתיחת חינוך מערבי ליהודי וילנה.
חיפה, תרפ"ו
בתי הספר שבהם עסק שטרוק אחרי המלחמה היו אחרים. ב-1953 כתב שמואל בן שבת, מנהל בית הספר לבנות של המזרחי בחיפה, למנהל בית ספר אחר: "ביה"ס לבנות מזרחי בחיפה נוסד על ידי האמן פרופ' הרמן שטרוק בשנת תרפ"ו. הוא יצרו, הוא המציא את תקציבו במשך השנים הראשונות לקיומו." את המכתב מצטט אתר מוזיאון מאיר בן אורי. המכתב המקורי לא נבדק לכתבה הזאת, ולא נמצא קשר בין תקנות Ober Ost לבית הספר בחיפה.
1963: מאתיים לירות
שטרוק נפטר בחיפה בינואר 1944. בית הספר הממלכתי הדתי "אהרן" בקריית שמואל נקרא על שמו לאחר מותו, ונחנך בחנוכה תשי"ב. זה אינו בית הספר לבנות מתרפ"ו.
ב-16 באוקטובר 1963, עשרים ושבע שנים אחרי התעודה הגרמנית, שלח מנהל בית הספר אהרן, י"א בלאופלד, מכתב לאלמנתו, מלי שטרוק:
"בשם הנהלת ביה"ס, התלמידים ובשמי אני, הנני מתכבד להביע את תודתנו הכנה בעד תרומתך של 200 ל"י לבית ספרנו."
גם המכתב הזה שמור בתיק G.F.0353/10, כמה עמודים אחרי התעודה מ-1936.

מה מתועד ומה לא
מתועד: התעודה מ-1936 ולשונה; המכתב לאם מ-1917 והחשש שהמינוי יסוכל; המכתב מביאליסטוק והשאלה אם בתי הספר יוכפפו לו; תקנות בתי הספר של Ober Ost; מכתב התודה מ-1963.
לא מתועד: מי החליט על המינוי ומתי בדיוק; כל תפקיד של שטרוק בניסוח תקנות בתי הספר; וכל קשר בין העיטור, המינוי והתרומה. אלה שלושה מסמכים משלוש תקופות, שנשמרו באותו אוסף.
מקורות
- ארכיון יקי"ם, אוסף הרמן שטרוק, G.F.0353/10: תעודת צלב הכבוד, 10.3.1936 (עמ' 11 בסריקה); מכתב בית הספר אהרן למלי שטרוק, 16.10.1963 (עמ' 25); ספר האוסף (עמ' 1 עד 2). הסריקה בספרייה הלאומית, NNL_ARCHIVE_AL11541922380005171.
- ארכיון יקי"ם, אוסף הרמן שטרוק, G.F.0353/11, התכתבות אישית עם המשפחה בתקופת מלחמת העולם הראשונה: מכתב 22, 23.5.1917; מכתב 32, 29.7.1917. הסריקה בספרייה הלאומית, NNL_ARCHIVE_AL11541891660005171.
- ארכיון יקי"ם, אוסף הרמן שטרוק, G.F.0353/13, מסמכים רשמיים: תעודת מעבר, 30.7.1917. הסריקה בספרייה הלאומית, NNL_ARCHIVE_AL11541892180005171.
- Das Land Ober Ost. Deutsche Arbeit in den Verwaltungsgebieten Kurland, Litauen und Bialystok-Grodno, Stuttgart und Berlin: Deutsche Verlags-Anstalt, 1917, הפרק "Russische und deutsche Schule", עמ' 376.
- Jan Rybak, Everyday Zionism in East-Central Europe, 1914 to 1920, עבודת דוקטורט, European University Institute, 2019, עמ' 62, 158.
- תעודת מניה של The Mizrahi Bank Ltd, 2.11.1924, אוסף ברלב.
- אתר מוזיאון מאיר בן אורי, "פרופ' הרמן, חיים אהרן בן דוד שטרוק ז"ל", ינואר 2025.
- ויקיפדיה העברית, הערך "הרמן שטרוק".
המדור המלא: אודות הבנק. עוד על שטרוק ב-Ober Ost: הצנזור, הממונה והמניה. ועל ציורי השבויים מ-1916: המייסד, מחנות השבויים ומחקר הגזע.
על הכתבה: הכתבה מבוססת על סריקות מקוריות מאוסף הרמן שטרוק בארכיון יקי"ם. הציטוטים בגרמנית נקראו מהסריקות עצמן, והתרגומים לעברית הם של הכתבה. בינה מלאכותית סייעה בקריאה, בתרגום ובניסוח. אין באמור ייעוץ משפטי.