ב־21 באוקטובר 2026 חתם עורך הדין ויקטור פישר, כונס הנכסים בתיק המשכון של מזרחי טפחות ליסינג, על תצהיר: "הנני מאשר כי כל הפרטים המפורטים בדו"ח המצ"ב נבדקו ולמיטב ידיעתי והבנתי נכונים".
בבקשה שהגיש באותו יום לרשמת ההוצאה לפועל נכתב, לצד שם הקונה, מספר זהות שאינו שלו. לפי מרשם האוכלוסין, זה מספר הזהות של בתו.
ב־29 באוקטובר 2026 הורתה הרשמת לכונס להבהיר של מי המספר, ולצרף צילום של תעודת הזהות של הרוכש.
בקצרה
- 11.10.2026: מכירה פומבית של הרכב, שבעה משתתפים. סוחר רכב בשם מרדכי הגיש הצעה אחת, אחרונה, של 73,500 שקלים, וזכה.
- בפרוטוקול ההתמחרות: לצד שם הסוחר נרשם מספר בשדה "מספר חברה - ח.פ.". לפי מרשם האוכלוסין, זה מספר הזהות של בתו.
- 21.10.2026: הכונס הגיש בקשה לאשר את המכר, וכתב בה את המספר של הבת לצד שם האב שלוש פעמים. לבקשה צורף תצהיר שלו.
- בעל הרכב לא ידע על המכירה. לפי גרסתו, החתימה שלו על הזימון להתמחרות זויפה, ובאותו יום קיבל שיחה שבה נשאל מה כתובתו.
- 29.10.2026: הרשמת דרשה מהכונס הבהרה וצילום תעודת זהות של הרוכש, עד 2.11.2026.
התצהיר: עדות בכתב
תצהיר אינו מכתב. מי שחותם עליו מצהיר שהוזהר לומר את האמת, ושאם לא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. תצהיר שמוגש לערכאה שיפוטית הוא עדות.
כך נפתח התצהיר של עורך הדין פישר: "אני הח"מ עו"ד ויקטור פישר ... לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת בכתב כדלקמן".
ובסעיף 2: "הנני מאשר כי כל הפרטים המפורטים בדו"ח המצ"ב נבדקו ולמיטב ידיעתי והבנתי נכונים".
התצהיר אומת ב־21.10.2026 בפני עורך הדין עופר חן, מבאי הכוח של הזוכה בתיק.
מה כתב הכונס בבקשה
בבקשה לאישור המכר, שעליה חתום עורך הדין פישר, נכתב בסעיף 8: "לאור האמור מבוקש לאשר מכירת הרכב למר מרדכי [שם המשפחה הושחר] ת.ז. [המספר הושחר] כשהוא נקי מכל שעבוד עיקול או זכות צד ג' כלשהוא".
אותו מספר מופיע בבקשה שלוש פעמים: בפתיחה, בסעיף 4 ובסעיף 8. שמה של הבת לא נכתב בה בכלל.
לפי תשובה ממרשם האוכלוסין מ־28.10.2026, המספר שייך לבתו של הסוחר. היא לא השתתפה בהתמחרות, אינה מופיעה בין שבעת המשתתפים בפרוטוקול, ולא חתמה על הסכם המכר.
מה היה בידי הכונס
שני מסמכים שהכונס עצמו הגיש מראים שהמספר הנכון של הסוחר היה ידוע.
הסכם המכר
ב־11.10.2026 נחתם הסכם מכר בין "פישר ויקטור - בתפקידו ככונס נכסים" לבין הקונה, מרדכי. בשדה "ת.ז." של הקונה רשום מספר הזהות שלו, לא של הבת.
פרוטוקול ההתמחרות
בדף "תוצאות התמחרות למכירה שהתקיימה בתאריך 11/10/2026" של משרד חן פישר גבאי מופיעים שני מספרים לצד שם הזוכה. מספר הזהות שלו רשום בשדה "תעודת זהות". המספר של הבת רשום בשדה "מספר חברה - ח.פ.".
לסוחר אין חברה בעלת המספר הזה. המספר העסקי שלו ברשות המסים הוא מספר הזהות שלו.
משרד הכונס פרסם לצד ההתמחרות: "אין שינוי שם זוכה לאחר זכייה במכרז!". מי שזכה הוא מי שצריך להירשם כבעלים.
המכירה הפומבית
ההתמחרות נפתחה ב־11.10.2026 באתר האינטרנט של משרד הכונס. לפי הפרוטוקול, ההצעה הראשונה, 45,000 שקלים, נרשמה ב־12:23:15. בתוך פחות מארבע דקות עלו ההצעות באלף שקלים בכל פעם, עד 73,000 שקלים ב־12:26:47.
ב־12:27:24 הגיש מרדכי הצעה אחת: 73,500 שקלים. זו ההצעה היחידה שלו בכל ההתמחרות, והיא זכתה.
בטבלת פרטי הרכב שבפרוטוקול רשום "מחיר מחירון" של 87,800 שקלים. בהערכת השמאי שצורפה לבקשה, אחרי הפחתות, נקבע ערך של 37,486 שקלים.
למה סוחר משלם 73,500 שקלים
בסעיף 1 להסכם המכר כתוב: "תמורת הרכב ישלם הקונה לכונס סך של 73,500 ₪ כולל מע"מ".
לפי אישור רשות המסים מ־28.10.2026, הקונה רשום כעוסק, וענף המע"מ שלו הוא "מסחר ותיווך בכלי רכב מנועיים משומשים".
רשות המסים קבעה בהוראת פרשנות 1/2020 איך מטפלים בעסקת "קניה ומכירה" של רכב משומש: העוסק רוכש את הרכב וחותם על הסכם רכישה, ועם מכירתו עליו "להוציא לקונה חשבונית". עוד נקבע: "על עוסק לנהל את ספר הסחר ... ובה יירשמו הפרטים הנדרשים לגבי כל כלי רכב בנפרד".
לפי החשד של בעל הרכב, כך זה עובד: בקנייה, הסוחר רושם את ההוצאה בספרים ומקזז את המע"מ. אם הרכב נרשם על שם הבת, המכירה הבאה שלו יכולה להיראות כעסקה פרטית: בלי חשבונית, בלי מע"מ על הרווח ובלי רישום בספר הסחר. הבת לא חייבת דבר, כי היא לא עוסקת. והסוחר לא חייב דבר, כי הרכב לא רשום על שמו.
אין בידינו ראיה למניע, ואיננו יודעים מה הכונס ידע. זו בדיוק השאלה שהרשמת הפנתה אליו.
הזימון שלא הגיע
ב־29.09.2026 שלח משרד הכונס לבעל הרכב "זימון להתמחרות". במכתב נכתב שאם הוא מעוניין לצפות בהתמחרות, עליו להיכנס "ביום ה־11/10/2026 החל מהשעה 10:00" לאתר ההתמחרויות של המשרד.
לפי דוח האיתור של המוסר נעאמנה סלאמה, ב־4.10.2026 "פגש את הנמען", ובעל הרכב "קבל את המסמכים וחתם ע"ג אישור המסירה". שעת המסירה לא מופיעה בדוח ולא בתצהיר המוסר. לפי גרסת בעל הרכב ותצהירו, הוא לא פגש איש, והחתימה בשדה "חתימת המקבל" אינה שלו.
השיחה
באותו יום, ב־11:35, קיבל בעל הרכב שיחה נכנסת של 46 שניות מהמספר 052-3720813. המספר שמור אצלו בשם "שליח חן פישר גבאי". את יומן השיחות פרסמנו בכתבה מזרחי טפחות - מצעד הזיופים.
השיחה הוקלטה. ההקלטה, 33 שניות, התחילה כשהשיחה כבר הייתה בעיצומה. זה התמליל, בלי הכתובת:
מתקשר: "...שאני שולח לך, הכתובת שלך זה [הכתובת הושמטה]?"
בעל הרכב: "מאיפה אתה מדבר?"
מתקשר: "מזרחי טפחות ליסינג, מימון."
בעל הרכב: "כן?"
מתקשר: "כן, אז הכתובת שלך זה [הכתובת הושמטה]?"
בעל הרכב: "למה אתה צריך כתובת? ... הכתובת, קודם כל, נכונה, נכון, אבל..."
מתקשר: "יופי, זהו, זהו, אז אני שולח לך לכתובת הזאת את המכתב, תודה רבה. ביי."
מי שעומד מול אדם ומוסר לו מסמך לידיו לא שואל אותו בטלפון מה הכתובת שלו, ולא אומר לו "אני שולח לך את המכתב". לגרסת בעל הרכב, זה כל הקשר שהיה איתו באותו יום: שיחת טלפון. ואחריה, אישור מסירה עם חתימה שמעידה על פגישה.
לא בפעם הראשונה
אותו מוסר כבר דיווח פעמיים על מסירה אישית לבעל הרכב, ובשתי הפעמים קבעו רשמי ההוצאה לפועל שבאותו יום הוא היה מחוץ לישראל. הזוכה עצמו כתב באוקטובר 2025: "אין זה מן הנמנע כי החתים אדם אחר אשר הזדהה בפניו כחייב עצמו". הפרטים בכתבה Sewer Service ISRAEL.
מכתב הפדיון
ב־12.10.2026, יום אחרי ההתמחרות, כתב הכונס לבעל הרכב "הודעת פדיון לרכב מסוג". נכתב בה שההצעה הגבוהה היא 73,500 שקלים, שהרכב הוערך ב־37,486 שקלים, ו"לפיכך ניתנת לך ארכה לפדות את הרכב בהתאם להוראות הדין". לבעל הרכב ניתנו 7 ימים "מקבלת מכתב זה" להביא הערכת שמאי מטעמו.
גם בהסכם המכר מופיעה ההתחייבות: "ידוע לקונה כי על הכונס לפנות לחייב וליתן לו האפשרות לפדות את הרכב במחיר שהוצע ע"י הקונה".
לפי הכונס, המכתב נמסר ב־18.10.2026, ובעל הרכב "קבל את המסמכים וסרב לחתום". בתצהיר המוסר סומן רק "נמסר לחייב", ועל אישור המסירה מופיע רישום בשדה "חתימת המקבל". בעל הרכב אומר שגם את המכתב הזה לא קיבל.
ועוד דבר: אם המכתב נמסר ב־18.10, שבעת הימים הסתיימו לכל המוקדם ב־25.10. הבקשה לאישור המכר והתצהיר נחתמו ב־21.10. בסעיף 6 לבקשה נכתב: "חרף חלוף המועד הנקוב בהודעה לא נקבלה כל התנגדותו".
למה לא רצו שבעל הרכב ישתתף?
זו השאלה שבעל הרכב שואל. התשובה אינה בידינו, אבל המסמכים מראים מה היה יכול לקרות אילו ידע:
- הוא היה יכול לצפות בהתמחרות, ולראות שהזוכה הגיש הצעה אחת, בדקה האחרונה.
- הוא היה יכול לפדות את הרכב במחיר ההצעה הזוכה, או להביא הערכת שמאי מטעמו, כפי שמכתב הפדיון עצמו מאפשר.
- הוא היה יכול להתנגד לבקשה לפני שאושרה, ולהצביע על מספר הזהות שנכתב לצד שם הקונה.
אף אחד מאלה לא קרה. ב־28.10.2026 אושר המכר, ובהחלטה נכתב שהוא אושר "בהיעדר התנגדות מטעם החייב". לפי החשד של בעל הרכב, מי שלא יודע על המכירה גם לא שואל שאלות.
לדברי בעל הרכב, הוגשה תלונה במשטרה.
ההחלטה מ־29 באוקטובר 2026
ב־28.10.2026 הגיש בעל הרכב בקשה בהולה לעיכוב ביצוע ולביטול אישור המכר. למחרת החליטה הרשמת שירלי גדעון:
"כונס הנכסים יבהיר האם מס' הזיהוי שנמסר במסגרת הבקשה לאישור מכר הוא מספר הזיהוי של מר [שם המשפחה הושחר]. הכונס יתמוך בקשתו בצילום תעודת זהות של הרוכש."
ההבהרה צריכה להיות מוגשת עד 2.11.2026. בית המשפט לא הסתפק בתצהיר של עורך הדין של הבנק, ודרש לראות את תעודת הזהות עצמה. את עיכוב ההליכים הרשמת לא הורתה בשלב זה, וציינה שבקשה לצו פורמלי להעברת הבעלות טרם הוגשה.
שאלות לכונס הנכסים, עורך הדין ויקטור פישר
- מה בדקת לפני שהצהרת ש"כל הפרטים ... נבדקו ולמיטב ידיעתי והבנתי נכונים"?
- למה נכתב בבקשה מספר זהות שאינו המספר שרשמת בהסכם המכר שעליו חתמת?
- מי מסר את המספר של הבת, ולמה הוא נרשם בפרוטוקול כ"מספר חברה"?
- האם הקונה ביקש לרשום את הרכב על שם אחר, ואם כן, למה זה לא נאמר לרשמת?
- למה נכתב בבקשה מ־21.10 שהמועד לפדיון חלף, כשלפי גרסתך הוא הסתיים ב־25.10?
הכתבה מבוססת על בקשת הכונס לאישור מכר מ־21.10.2026 ונספחיה (תצהיר הכונס, הסכם המכר, פרוטוקול ההתמחרות, הזימון, הודעת הפדיון, אישורי המסירה ודוחות האיתור), החלטות הרשמת מ־28.10.2026 ו־29.10.2026, תשובת מרשם האוכלוסין ואישור רשות המסים מ־28.10.2026, הוראת פרשנות 1/2020 של רשות המסים, יומן השיחות והקלטת השיחה מ־4.10.2026, והבקשה הבהולה מ־28.10.2026. הטענות בכתבה הן גרסת בעל הרכב וחשדותיו, והן ייבחנו בהליך. הכתבה נכתבה ונערכה בסיוע בינה מלאכותית. תגובת הכונס והזוכה תפורסם אם תתקבל.