הליכי גבייה של מזרחי טפחות: מבקשה לסגור חוב לצו הבאה

ב־2 במאי 2024 כתב לקוח של מזרחי טפחות ליסינג הודעת וואטסאפ לנציגת משרד עורכי הדין חן פישר גבאי, שטיפל בגבייה מטעם החברה. הוא היה בחו"ל מאז נובמבר 2023. הוא שלח צילום דרכון, מסר כתובת דואר אלקטרוני, וכתב שהוא רוצה "לסגור את החוב ולמכור את הרכב". הוא גם כתב שאינו גר יותר בכתובת הרשומה, ומדוע הוא שולח את הדרכון: "כדי שלא יהיו לי מסירות לא ידועות בתיק".

שבוע אחר כך שלחה לו הנציגה את גובה החוב, וכתבה: "תעדכן אותי כמה זמן ייקח לך למכור את הרכב".

ב־10 ביוני 2024, חמישה שבועות אחרי ההתכתבות, חתם יניב פרלוב, עובד בנק מזרחי טפחות, על תצהיר. בתצהיר נכתב שנציגי הזוכה ניסו ליצור קשר עם החייב כמה פעמים, ו"החייב ביכר שלא לענות לפניות הנציגים". עוד נכתב שיש "חשש כי משיוודע לחייב אודות רצונה של הזוכה לתפוס הרכב ימהר ויעלימו".

ב־25 ביוני 2024 הגיש ויקטור פישר עורך דין, ממשרד חן פישר גבאי, "בקשה דחופה למינוי כונס נכסים לתפיסת רכב משועבד לפני משלוח אזהרה, במעמד צד אחד", וצירף את התצהיר. ב־1 ביולי 2024 מונה ויקטור פישר עצמו לכונס נכסים על הרכב. מאותו יום פעל בשני תפקידים: בא כוחו של הנושה, ובעל תפקיד מטעם רשם ההוצאה לפועל.

הלקוח לא ידע על כך. הוא היה בחו"ל, וההליך התנהל בלעדיו. זו הייתה תחנה ראשונה בשרשרת של הליכי גבייה שנמשכה יותר משנתיים, בשני תיקי הוצאה לפועל: תיק מימוש המשכון 515509-06-24 ותיק השטר 506468-12-24. בשניהם הזוכה היא מזרחי טפחות ליסינג, ובשניהם מייצג אותה משרד חן פישר גבאי.

את השרשרת הזאת מפרטת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז, מיום 14 באוקטובר 2026, נגד ויקטור פישר עורך דין. התלונה מבקשת מהוועדה להגיש נגדו קובלנה משמעתית. הכתבה שלהלן נשענת על התלונה ועל 20 הנספחים שצורפו לה: החלטות, פרוטוקולים, אישורי מסירה, תצהירים והתכתבויות.

בקצרה

הלקוח ביקש בכתב לסגור את החוב ולמכור את הרכב. חמישה שבועות אחר כך נכתב בתצהיר שהוא "ביכר שלא לענות".
על סמך התצהיר מונה ויקטור פישר עורך דין לכונס נכסים, במעמד צד אחד ולפני שנשלחה אזהרה.
פעמיים דווח שהלקוח קיבל אזהרה בישראל ו"סרב לחתום", כשהיה בחו"ל. שתי המסירות בוטלו בהחלטות.
שכר טרחה של 21,456.50 ש"ח בוטל בתיק אחד, והופיע באותו סכום ביתרת החוב בתיק השני.
צו הבאה נגד הלקוח ביקשו על סמך אישור מסירה שלפיו איש לא היה בבית וההחלטה הודבקה על הדלת. ההליך בוטל.
ב־14 באוקטובר 2026 נערכה נגד ויקטור פישר עורך דין תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. הוועדה טרם הכריעה בה.

הליכי גבייה חד צדדיים: מה נכתב בתצהיר, ומה במסמכים

בהליך שמתנהל במעמד צד אחד, התצהיר הוא כמעט כל מה שהרשם רואה. לכן כל משפט בו חשוב. בתצהיר של יניב פרלוב יש שלושה משפטים שמסמכי משרד הגבייה עצמו מציגים אחרת.

הראשון: "הנני עובד מזרחי טפחות ליסינג בע"מ". בדיון ב־13 בינואר 2026 נשאל פרלוב אם הוא עובד של בנק מזרחי טפחות, והשיב: "כן. זו חברת בת".

השני: "החייב ביכר שלא לענות לפניות הנציגים". לפי התלונה, יומן הפניות שצורף לתצהיר מסתיים ב־1 באפריל 2024, ורובו רישומים כמו "ניסיון התקשרות אין מענה שלחתי מסרון חוב" מפברואר ומרץ 2024, כשהלקוח היה בחו"ל. התכתבות הוואטסאפ ממאי 2024, שבה השיב הלקוח באותו יום וביקש לסגור את החוב, לא הוזכרה בתצהיר.

השלישי: החשש שהלקוח "ימהר ויעלימו" את הרכב. באותה התכתבות שאלה נציגת המשרד את הלקוח כמה זמן ייקח לו למכור את הרכב.

בתחתית התצהיר אישר ויקטור פישר עורך דין: "ביום 10/06/24 הופיע בפני יניב פרלוב ... וחתם עליה בפני". בדיון ב־13 בינואר 2026 נשאל פרלוב היכן חתם על התצהיר, והשיב: "אצלי במשרד. אנו עושים אימות חתימה אלקטרונית". בתלונה נטען שהאישור אינו בנוסח שקבעה ועדת האתיקה הארצית לאימות מרחוק, שמחייב היוועדות חזותית והצגת תעודה מזהה.

בית המשפט ראה את הדברים אחרת. בבקשת רשות ערעור שנדחתה ב־9 בפברואר 2026 נקבע: "אף אם נפל פגם בתצהיר, משהוזהר המצהיר מטעם המשיבה בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת, פגם זה רופא". התלונה טוענת שריפוי הפגם כראיה אינו עונה על השאלה המקצועית, אם מותר לעורך דין לאשר שאדם חתם בפניו כשהאדם מעיד שחתם במשרדו שלו.

המסירות: פעמיים "סרב לחתום", פעמיים בוטל

הליכי גבייה בהוצאה לפועל מתחילים במסירת אזהרה לחייב. ממועד המסירה נספרים הימים להתנגדות, נזקפת ריבית פיגורים ואפשר לבקש עיקולים והגבלות. לכן המסירה היא נקודת המפתח של כל התיק.

ב־22 בדצמבר 2024 דיווח המוסר נעאמנה סלאמה שמסר את האזהרה בתיק השטר לידי הלקוח, בכתובת שהלקוח הודיע בכתב שעזב, ושהלקוח "סרב לחתום". 12 ימים קודם לכן כתב הלקוח למשרד: "אני בחו"ל מחודש נובמבר 2023". על סמך המסירה הזאת נזקפו דמי פיגורים, נוסף לחוב שכר טרחה, הוטל עיקול, ניתנו צווים למסירת מידע ובסוף הוטלו הגבלות, ובהן עיכוב יציאה מהארץ. את הפרק הזה פירטנו בכתבה על עיכוב היציאה.

ב־21 באפריל 2025 דיווח אותו מוסר על מסירה נוספת, בתיק המשכון, שוב עם "סרב לחתום". במקום הביצוע נכתב רק שם היישוב, בלי רחוב ובלי מספר בית. שישה שבועות קודם לכן, לפי דוח צווי המידע, קיבלה הזוכה ממרשם האוכלוסין את רישום היציאות והכניסות של הלקוח, שהראה שהוא בחו"ל.

שתי המסירות בוטלו. ב־21 באוקטובר 2025 קבע הרשם בתיק השטר שבמועד המסירה הלקוח היה מחוץ לישראל, וביטל את כל ההליכים וההגבלות בתיק ואת שכר הטרחה. ב־13 בינואר 2026 קבעה הרשמת בתיק המשכון: "החייב היה מחוץ לגבולות ישראל ביום 21.04.2025", וביטלה את מועד המסירה.

בתגובה שהוגשה בשם הזוכה ב־19 באוקטובר 2025, לפני הביטול הראשון, כתב דותן צור עורך דין ממשרד חן פישר גבאי שאין זה מן הנמנע שהמוסר "החתים אדם אחר אשר הזדהה בפניו כחייב עצמו". בתלונה נטען שאחרי התגובה הזאת, ואחרי ההחלטה מ־21 באוקטובר 2025, המשיך ויקטור פישר עורך דין להסתמך על המסירה של אותו מוסר בתיק השני.

שכר טרחה ב' בהוצאה לפועל: הסכום שבוטל וחזר

ב־29 בינואר 2025, שבוע אחרי שהמסירה הראשונה נרשמה בתיק השטר, נוסף לחוב באותו תיק "קרן שכ"ט עו"ד" בסך 21,456.50 ש"ח. ב־21 באוקטובר 2025 ביטל הרשם את שכר הטרחה הזה, יחד עם כל ההליכים בתיק.

ב־16 ביולי 2026, שנתיים אחרי מינוי הכונס, הורתה הרשמת בתיק המשכון לכונס להגיש לתיק "לעיון החייב, תדפיס עדכני של יתרת חוב החייב לזוכה". הכונס הגיש כרטסת מ־22 ביולי 2026. בשורה האחרונה שלה נוסף לחוב בדיוק אותו סכום, 21,456.50 ש"ח, תחת הכיתוב "שכ"ט ב", בלי ציון תיק או החלטה. היתרה עלתה מ־179,627.58 ש"ח ל־201,084.08 ש"ח.

לדוח הכונס צורף תצהיר של ויקטור פישר עורך דין, שלפיו "כל הפרטים המפורטים בדו"ח המצ"ב נבדקו ולמיטב ידיעתי והבנתי נכונים". לפי התלונה, התצהיר אומת ב־8 ביוני 2026, לפני שנערכו הכרטסת והדוח.

ב־16 באוגוסט 2026 כתבה הרשמת שביתרה "נכלל בה רכיב שכ"ט ב', הגם שלכאורה רכיב זה בוטל במסגרת ההליך הנוסף", והורתה לזוכה להבהיר "את הטעם להותרת רכיב זה במסגרת יתרת החוב הנטענת".

צו הבאה בהוצאה לפועל על סמך מסמך שהודבק על דלת

ב־30 בנובמבר 2025 ביקש הכונס לזמן את הלקוח לחקירה, בטענה שהוא "מסרב בכל תוקף ליתן כל מידע בנוגע לרכב". ב־1 בדצמבר 2025 החליטה הרשמת, בהסתמך על כך ש"אזהרה נמסרה לחייב ביום 21.04.2025", שעל הלקוח למסור את הרכב או פרטים על מקומו. היא קבעה שהכונס ימסור את ההחלטה לחייב "במסירה אישית", ושאם הפרטים לא יימסרו "תוך 48 שעות ממועד מסירת העתק החלטה זו לחייב, יישקל זימון החייב לחקירה בצו הבאה".

המוסר אופק אוזן רשם שלושה ביקורים, ב־2, 3 ו־7 בדצמבר 2025, "ואיש לא היה בבית", וכתב: "מאחר ולא נמצא אדם בבית בביקור השלישי הדבקתי הכתב על דלת דירתו". באותו טופס סומנו בבת אחת "נמסר לחייב" ו"הודבק על הדלת לאחר 3 ביקורים". לפי התלונה, את הכתובת קיבל המוסר מהמשרד, ומי שגר בנכס אמר לו שהלקוח אינו גר שם.

ב־17 בדצמבר 2025 הגיש ויקטור פישר עורך דין בקשה לצו הבאה: "החייב לא פעל עפ"י החלטה מיום ה 01/12/2025 ... מצ"ב אישור המסירה". ב־21 בדצמבר 2025 נעתרה הרשמת, "נוכח ... צירוף אסמכתה על מסירת החלטה מיום 1.12.2025 לידי החייב". נפתח נגד הלקוח הליך צו הבאה, והופק שובר ערבון של 5,000 ש"ח. ב־24 בדצמבר 2025, אחרי בקשה של הלקוח, הבהירה הרשמת ש"טרם הוצא צו הבאה בתיק", וב־24 בינואר 2026 בוטל ההליך.

בדיון ב־13 בינואר 2026 אמר דותן צור עורך דין, בשם הכונס: "בנאדם שמפר צו למסור רכב ולא מוסר אותו הוא עבריין שמפר צו שיפוטי ועובר עבירה". הוא ביקש להפעיל נגד הלקוח את פקודת בזיון בית המשפט. "הצו" היה ההחלטה מ־1 בדצמבר 2025, שהודבקה על הדלת. באותו יום ביטלה הרשמת את מועד האזהרה של 21 באפריל 2025, שעליו נשענה אותה החלטה.

מה החליטו הרשמים ובית המשפט נגד הלקוח

לא כל ההחלטות היו לטובת הלקוח, והתלונה עצמה מביאה אותן. ב־13 בינואר 2026 נדחתה בקשתו לעכב את ההליכים. נקבע ש"עלו סתירות בטענות החייב", ומשסירב למסור את מקום הרכב "אין מנוס מן המסקנה כי החייב מעלים את המשכון". הוטל עליו חיוב מתחדש בהוצאות של 100 ש"ח ליום. את טענתו שההחלטה מ־1 בדצמבר 2025 לא הומצאה לו הביאה הרשמת בהחלטה, אך לא הכריעה בה.

בקשת רשות הערעור שהגיש נדחתה ב־9 בפברואר 2026. ההתנגדות שלו לביצוע השטר נדחתה ב־31 במאי 2026. ב־16 באוגוסט 2026 נקבע שחובת הפקדת הרכב אינה מותנית בבירור החשבונאי. ההחלטות האלה עוסקות בחוב, בזכות לממש את המשכון ובקבילות התצהיר. הן לא עוסקות בשאלה שבפני ועדת האתיקה: האם עורך דין רשאי לדווח לרשם על מסירות שמסמכי משרדו סותרים.

תלונה נגד עורך דין בלשכת עורכי הדין: מה מבוקש

התלונה מבקשת מוועדת האתיקה להגיש נגד ויקטור פישר עורך דין קובלנה לבית הדין המשמעתי, לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין. לפי התלונה, המעשים מפרים בין היתר את כלל 34(א) לכללי האתיקה, שאוסר על עורך דין להעלות טענה עובדתית ביודעו שאינה נכונה, ואת החלטת ועדת האתיקה הארצית שלפיה על עורכי הדין בתחום הגבייה לוודא ש"ביצוע מסירות מטעם המשרד יבוצעו בהתאם לדין". התלונה מבקשת לדרוש מהמשרד את הזמנות העבודה למוסרים ואת מקור הכתובת שנמסרה להם.

התלונה אינה מבקשת מהוועדה להכריע בחוב עצמו. לפי התלונה, במקביל מוגשות תלונות נפרדות נגד עורכי דין נוספים במשרד. ועדת האתיקה טרם החליטה אם להגיש קובלנה, ועד שתחליט מדובר בטענות של המתלונן.

מה הכתבה אינה קובעת

הכתבה אינה קובעת שמישהו פעל בכוונה, ואינה קובעת מי ידע מה בתוך משרד חן פישר גבאי או בבנק מזרחי טפחות. היא מציגה מה נכתב במסמכים ומה הוחלט. ממסמכים אלה עולה שבאותה תקופה שבה הודיע הלקוח בכתב שהוא בחו"ל ושהוא רוצה לסגור את החוב, הוגשו נגדו בקשות שהציגו אותו כמי שמתחמק, נעלם ומפר צו, ושחלק מהבסיס לבקשות האלה בוטל בהמשך בהחלטות.

שאלות לבנק מזרחי טפחות, למזרחי טפחות ליסינג ולמשרד חן פישר גבאי

מדוע לא הוזכרה בתצהיר מ־10 ביוני 2024 התכתבות הוואטסאפ שבה ביקש הלקוח לסגור את החוב ולמכור את הרכב?
מה מקור הכתובת שנמסרה למוסרים, ומה נעשה עם הודעות הלקוח שאינו גר בה ושהוא בחו"ל?
מדוע נכלל ביתרת החוב בתיק המשכון שכר טרחה של 21,456.50 ש"ח שבוטל בתיק השטר?
על סמך איזה מסמך אושר ב־2024 שעובד הבנק "הינו מורשה חתימה אצל הזוכה"?

הכתבה מבוססת על התלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מיום 14 באוקטובר 2026 ועל נספחיה: התכתבויות הלקוח עם משרד חן פישר גבאי, תצהיר יניב פרלוב, פרוטוקול הדיון מ־13 בינואר 2026, אישורי המסירה ותצהירי המוסרים, החלטות הרשמים, כרטסת החוב ופסק הדין בבקשת רשות הערעור. האתר יפרסם את תגובת בנק מזרחי טפחות, מזרחי טפחות ליסינג ומשרד חן פישר גבאי, אם תתקבל.

שאלות נפוצות על הליכי גבייה בהוצאה לפועל

מה זה מינוי כונס נכסים במעמד צד אחד?

זוהי בקשה שהזוכה מגיש לרשם ההוצאה לפועל בלי שהחייב יודע עליה ובלי שהוא מגיב לה. בתיק המתואר בכתבה כותרת הבקשה הייתה "בקשה דחופה למינוי כונס נכסים לתפיסת רכב משועבד לפני משלוח אזהרה, במעמד צד אחד". מאחר שהצד השני אינו שומע עליה, הרשם נשען בעיקר על התצהיר שמצורף לבקשה.

מה עושים כשמגלים שנוסף לחוב סכום שכבר בוטל?

מבקשים מרשם ההוצאה לפועל לחייב את הזוכה להגיש פירוט מלא של יתרת החוב ולהסביר כל רכיב. בתיק המתואר בכתבה הורתה הרשמת לזוכה להבהיר מדוע נכלל ביתרה רכיב שכר טרחה ש"לכאורה" בוטל בתיק אחר.

מתי ניתן צו הבאה בהוצאה לפועל?

צו הבאה הוא צו המורה להביא את החייב בפני הרשם, גם בכפייה. בתיק המתואר בכתבה ביקש כונס הנכסים צו הבאה בטענה שהחייב לא פעל לפי החלטה שנמסרה לו, וצירף אישור מסירה. לפי אותו אישור, איש לא היה בבית וההחלטה הודבקה על הדלת. הליך צו ההבאה בוטל כעבור כחודש.

איך מגישים תלונה נגד עורך דין בלשכת עורכי הדין?

לפי טופס הגשת התלונה של לשכת עורכי הדין, תלונה נגד עורך דין מוגשת לוועדת האתיקה המחוזית במחוז שבו נמצא משרדו, על גבי הטופס הרשמי. את פרטי התלונה יש לאמת בתצהיר חתום ומאומת בידי עורך דין, ולשלוח עותקים לפי מספר הנילונים ועותק נוסף לוועדה. חומר של עד 20 עמודים אפשר לשלוח גם בפקס או בדואר אלקטרוני.

הליכי גבייה של מזרחי טפחות: איך הפכה בקשה לסגור חוב לצו הבאה?