דיווחים כוזבים של בנק מזרחי טפחות

ב־7 בנובמבר 2023, חודש אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יצא בעל הרכב מישראל. הוא שב רק ב־12 ביולי 2025. התאריכים רשומים בתעודה רשמית של רשות האוכלוסין וההגירה.

הבנק ידע. בנק מזרחי טפחות אישר שבידיו "חקירה כלכלית" ו"דו"ח בדיקת רקע" על בעל הרכב. בעל הרכב עצמו כתב לבנק באפריל 2024: "אני לא נמצא בארץ". בדצמבר 2024 כתב למשרד עורכי הדין של הבנק: "אני בחו"ל מחודש נובמבר 2023".

חמישה ימים אחרי ההודעה הזו נפתח נגדו תיק נוסף. שבוע אחר כך דווח להוצאה לפועל ששליח "פגש את החייב", מסר לו את המסמכים, ובעל הרכב "סרב לחתום".

רשם ההוצאה לפועל בדק וקבע: ביום הזה בעל הרכב היה מחוץ לישראל. כל ההליכים בתיק בוטלו.

זה לא קרה פעם אחת. זו הכתבה על הדיווחים, על מי שהגיש אותם, ועל השאלה מי מרוויח מהם.

בקצרה

• 2 דיווחי מסירה אישית שרשמי ההוצאה לפועל קבעו שבעל הרכב היה בחו"ל במועדם.
• תצהיר שעליו נפתח תיק המשכון ומונה כונס נכסים בלי לשמוע את בעל הרכב: המצהיר הוצג כעובד חברת הליסינג, ובחקירה אישר שהוא עובד הבנק. האימות "הופיע בפני" עורך דין, אבל לדבריו חתם "אצלי במשרד", באימות אלקטרוני.
• שכר טרחה של 21,456.50 ש"ח שהוצג כחוב אחרי שבוטל. הצד של הבנק הודה בכתב: "אין בסיס".
• החוב: 151,667 ש"ח בפברואר 2024. 261,374 ש"ח בספטמבר 2026.

מי הם הצדדים

ההלוואה לרכב ניתנה בשנת 2021 על ידי אגוד ליסינג. בנק אגוד מוזג לבנק מזרחי טפחות, וחברת הליסינג שינתה את שמה ל"מזרחי טפחות ליסינג בע"מ", חברה בת של הבנק. את ההליכים בהוצאה לפועל ניהל עבור הזוכה משרד עורכי הדין חן פישר גבאי. עורך דין מהמשרד מונה גם לכונס הנכסים של הרכב.

לפי מכתב הבנק עצמו, ב־28 בפברואר 2024 עמדה יתרת החוב על 151,667.59 ש"ח.

הדיווחים, לפי הסדר

ב־1 באפריל 2024 הועמדה ההלוואה לפירעון מיידי, ו־153,026.86 ש"ח הועברו "לטיפול משפטי".

10 ביוני 2024: התצהיר של יניב פרלוב

את תיק המשכון פתחו על סמך תצהיר של יניב פרלוב. בסעיף הראשון כתב: "הנני עובד מזרחי טפחות ליסינג בע"מ (להלן: "הזוכה")". בתצהיר נטען שאין צורך בהתראה לפני העמדת החוב לפירעון, ועל בסיסו מונה כונס נכסים לרכב במעמד צד אחד, כלומר בלי שבעל הרכב ידע ובלי שנשמע.

בתחתית התצהיר אימת עורך דין ויקטור פישר כי ביום 10 ביוני 2024 "הופיע בפני יניב פרלוב" ו"חתם עליה בפני".

ב־13 בינואר 2026 זומן פרלוב לחקירה על תצהירו. כך נרשם בפרוטוקול:

"ש. אתה אומר שאתה עובד של חברת ליסינג בע"מ. אתה עובד של בנק מזרחי טפחות? ת. כן. זו חברת בת."

ועל החתימה:

"ש. ... איפה חתמת על התצהיר? ת. אצלי במשרד. אנו עושים אימות חתימה אלקטרונית."

כלומר, לפי עדותו בפרוטוקול: הוא אינו עובד הזוכה אלא עובד הבנק, והוא לא הופיע בפני עורך הדין שאישר ש"הופיע בפני".

החתימה של פרלוב על התצהיר שונה בעליל מחתימתו על כתב ההסכמה שהוגש באותו תיק שבועיים אחר כך.

22 בדצמבר 2024: "פגש את החייב". הרשם: הוא היה בחו"ל

ב־10 בדצמבר 2024 כתב בעל הרכב בוואטסאפ למשרד עורכי הדין: "היי. אני בחו"ל מחודש נובמבר 2023."

ב־15 בדצמבר 2024 נפתח נגדו תיק שטר על 178,075.22 ש"ח. כעבור שבוע דווח לתיק כי שליח הגיע לכתובת קודמת שלו, ו"בזמן ביקורו פגש את החייב", ש"קבל את המסמכים וסרב לחתום ע"ג אישור המסירה". על סמך הדיווח הוטלו 31 עיקולים, ובהמשך חמש הגבלות, בהן עיכוב יציאה מהארץ.

ב־21 באוקטובר 2025 קבע רשם ההוצאה לפועל:

"נכון למועד המצאת האזהרה שדווחה על ידי הזוכה (22.12.2024), החייב היה מחוץ לגבולות מדינה ישראל"

והורה "על ביטול כל ההליכים שבוצעו בתיק, ועל ביטול שכ"ט ב' שהתווסף לחוב בתיק". באת כוח הזוכה אמרה מאוחר יותר בבית המשפט: "המבקש היה מצוי בחו"ל ואין על כך מחלוקת".

21 באפריל 2025: אותו דיווח, בתיק השני. הרשמת: הוא היה בחו"ל

ארבעה חודשים אחר כך, בתיק המשכון, דווח שוב: השליח "פגש את הנמען", שקיבל את המסמכים "וסירב לחתום". שוב באותה כתובת, ושוב בזמן שבעל הרכב שהה בחו"ל.

ב־13 בינואר 2026 קבעה רשמת ההוצאה לפועל:

"מכאן שהחייב היה מחוץ לגבולות ישראל ביום 21.04.2025. לפיכך, אני מורה על ביטול מועד עדכון מסירת האזהרה בתיק."

7 בדצמבר 2025: "נמסר לחייב" וגם "הודבק על הדלת"

החלטה של הרשמת בתיק המשכון "נמסרה", לפי הדיווח, בכתובת הקודמת. בתצהיר המוסר סומנו שתי אפשרויות שאינן יכולות להתקיים יחד: "נמסר לחייב" וגם "הודבק על הדלת לאחר 3 ביקורים". על סמך המסירה הזו ביקש הכונס צו הבאה נגד בעל הרכב, וקיבל אותו. באותו יום, 7 בדצמבר 2025, כבר רשום מענו של בעל הרכב בנתניה. הצו בוטל בינואר 2026.

2025 ו־2026: הבנק עצמו פותח תיק, ושוב מסירות

אחרי שבעל הרכב שב לישראל, פתח בנק מזרחי טפחות עצמו תיק נוסף נגדו, תביעה על סכום קצוב. גם בתיק הזה, כל המסירות דווחו בכתובת הישנה.

ההתראה בטרם הגשה לביצוע (27 באוקטובר 2025). החוק מחייב לשלוח התראה לפני שמגישים תביעה על סכום קצוב להוצאה לפועל. מכתב ההתראה של בא כוח הבנק מיום 31 באוגוסט 2025 נשלח לכתובת ביישוב שאינו מופיע באף מסמך אחר ככתובת של בעל הרכב. באישור המסירה הכתובת המודפסת נמחקה בקו, ומעליה נכתבה בכתב יד הכתובת הישנה שלו. שם, לפי הדיווח, הודבק המכתב על הדלת אחרי שלושה ביקורים שבהם "לא נמצא אדם בבית". בעל הרכב מצהיר שהמכתב לא נמסר לו בדואר רשום, במסירה אישית או בכל דרך אחרת.

האזהרה (23 באפריל 2026). בתצהיר המוסר סומן "נמסר אך סירב לחתום", כלומר שבעל הרכב פגש את המוסר וסירב. שדה "פרטי האירוע" בתצהיר נותר ריק. מענו הרשום של בעל הרכב היה אז בנתניה, כבר ארבעה חודשים וחצי. "לא נפגשתי עם מוסר, לא סירבתי לקבל מסמך ולא סירבתי לחתום עליו", הצהיר. לדבריו, בעקבות האזהרה הזו הוטל עליו עיקול בחודש יולי 2026.

22 ביולי 2026: 21,456.50 ש"ח שאין להם בסיס

הכונס הגיש לתיק המשכון דוח, ובו כרטסת של מזרחי טפחות ליסינג. בשורה האחרונה: "שכ"ט ב" 21,456.50 ש"ח, ויתרה של 201,084.08 ש"ח. אותו שכר טרחה בדיוק בוטל בהחלטת הרשם תשעה חודשים קודם לכן.

כשבעל הרכב הצביע על כך, השיבו הזוכה והכונס בכתב: הרכיב "נבע מפער טכני בעדכון מערכות הבנק בלבד", ו"אין בסיס לרכיב שכ"ט ב' בחוב". הוגשה כרטסת מתוקנת.

ועוד דיווחים, בקצרה

הכסף: למה גובה החוב משנה

בחוב הזה יש שני מנגנונים כספיים נפרדים. את הראשון אפשר לחשב. השני נשאר שאלה.

הראשון: שכר הטרחה צומח עם החוב. לפי התעריף של לשכת עורכי הדין, שכר הטרחה בתיק משכון הוא 5% מהחוב בפתיחה ועוד 5% לניהול התיק, ובתיק שטר הוא נגזר מהחוב הפסוק. כל שקל שמתווסף לחוב מגדיל את שכר הטרחה. שכר הטרחה השני מותנה בכך שהאזהרה נמסרה כדין. כשהמסירה בוטלה, בוטל גם הוא. בתיק השטר לבדו מגיע היום שכר הטרחה ל־37,328.23 ש"ח.

השני: ספרי הבנק. לפי המדיניות שמזרחי טפחות מפרסם בדוחותיו, הלוואה ליחיד בפיגור של 150 יום נמחקת חשבונאית. המחיקה אינה ויתור, והגבייה ממשיכה. גבייה של חוב שנמחק בעבר עשויה להירשם כהשבה ולהפחית את הוצאות הפסדי האשראי, ולכן להשפיע לטובה על תוצאות הבנק. בשנת 2025 גבה הבנק 388 מיליון ש"ח מחובות שנמחקו בשנים קודמות. חברת הליסינג לבדה תרמה לרווח הקבוצה 89 מיליון ש"ח בשנת 2024. למחיקות ולהפרשות יש גם השלכות מס. מהמסמכים שבידינו לא ניתן עדיין לקבוע כיצד סווגה ההלוואה הזאת בספרי הבנק ולצורכי מס.

התזמון. התשלום האחרון שנגבה בהצלחה מבעל הרכב היה ב־10 בדצמבר 2023. מינואר 2024 חזרו החיובים. 150 יום מאז מגיעים לתחילת יוני 2024. תיק המשכון נקלט בהוצאה לפועל ב־17 ביוני 2024.

שתי גרסאות לקרן. הזוכה הסבירה את קרן החוב בתיק השטר פעם כהפרש של 33,026.86 ש"ח ופעם כהפרש של 23,026.86 ש"ח. את שכר הטרחה שהופיע אחרי שבוטל הסבירה ב"פער טכני בעדכון מערכות הבנק".

השאלות שהבנק לא ענה עליהן

בעל הרכב פנה לבנק ולחברת הליסינג פעמים רבות, בכתב ובעל פה, ולא קיבל תשובות. אלה השאלות שנשארו פתוחות:

• איך דווחו שתי מסירות אישיות בזמן שבעל הרכב היה בחו"ל, ומי אישר את הדיווחים?
• מדוע הוצג כעובד הזוכה מי שהעיד שהוא עובד הבנק, ומדוע אושר ש"הופיע בפני" עורך דין מי שחתם במשרדו?
• מדוע שכר טרחה שבוטל בהחלטת רשם הופיע שוב בכרטסת?
• מהי קרן החוב היום, בלי שכר טרחה, ריבית והוצאות, ולמה יש לה שתי גרסאות?
• האם ההלוואה נמחקה חשבונאית, מתי ובאיזה סכום?

זה כבר קרה: בנק ישראל, בתי המשפט ומבקר המדינה

בנק ישראל, 2023. המפקח על הבנקים הטיל על בנק מזרחי טפחות עיצום של 700,000 ש"ח, משום שלא דיווח להוצאה לפועל על תשלומים שקיבל, או דיווח באיחור. המפקח כתב שהדבר "עשוי להביא למצג מטעה של החוב" ו"עלול להשית חובות ביתר על החייב", וכי אין זו הפרה נקודתית אלא "תופעת רוחב".

ייצוגית, 2021. בהסדר פשרה בשתי תובענות ייצוגיות נגד מזרחי טפחות נקבע שבתיקים פתוחים תופחת יתרת החוב בהוצאה לפועל ותושווה ליתרה בספרי הבנק.

מקרה דומה בבנק אחר. רשם הוצאה לפועל ביטל את ההגבלות ואת יתר ההליכים בתיק של בנק דיסקונט, כשהאזהרה הודבקה בדירה ישנה בזמן שהחייב גר בחו"ל והבנק ידע על כך. הרשם קבע שהבנק "הטעה את הרשם" וכי "מצופה מבנק" לנהוג "בחובת תום לב מוגברת".

פלילי. חוקר פרטי שזייף תצהירי מסירה בתיקי הוצאה לפועל נידון ל־10 חודשי מאסר. בית המשפט ציין שתצהירים כאלה מטעים את הערכאה כאילו החייב ידע ובחר שלא להתגונן.

מבקר המדינה, 2016. תיקים נפתחו בלי אישורי מסירה כדין, ובאחד מהם חושב לבנק שכר טרחה של כ־57,000 ש"ח על חוב שנופח בריבית שגויה.

החשבון שעל השולחן

בפברואר 2024 כתב הבנק שהחוב הוא 151,667 ש"ח. בספטמבר 2026 הוא הגיע ל־261,374 ש"ח. בתוך התקופה הזאת בוטלו מסירות, בוטלו הליכים, בוטל שכר טרחה, ורכיב שבוטל הופיע שוב בכרטסת. נשארה שאלה אחת, שהבנק יכול לענות עליה במספרים: כמה מתוך 261 אלף השקלים הם ההלוואה, וכמה נוצרו בדרך.

על הכתבה: הכתבה מבוססת על מסמכי התיקים: החלטות רשמי ההוצאה לפועל, פרוטוקול הדיון מ־13 בינואר 2026, תצהירים ואישורי מסירה שהגיש הצד של הבנק, כרטסות של מזרחי טפחות ליסינג, מכתבי הבנק ותעודת רשות האוכלוסין. ציטוטים מובאים כלשונם, כולל המונח "החייב" במסמכים המקוריים. מספרי תיקים ופרטים מזהים הושמטו, והמסמכים המוצגים הושחרו. המידע על הבנק נלקח מדוחותיו הכספיים ומפרסומי בנק ישראל. הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס המסמכים, ונבדקה ואושרה על ידי בעל הרכב.