תיק מזרחי טפחותתחקיר עצמאי
⌕ חיפוש
חובת האמון של הבנק

הבנק איבד את המסמכים? מתי בדרך כלל זה קורה?

כשוועדת חקירה של הכנסת שלחה רואי חשבון לבדוק את בנק המזרחי, נאמר להם בישיבה הראשונה שלבנק "אין כלל חומר". אחר כך נמצאו ספרים, פרוטוקולים וכרטיסי חתימה. דוח הבודקים מתאר גם איך ומתי אבדו המסמכים האחרים.

פורסם: 1 בנובמבר 2026זמן קריאה: 7 דקות
לקריאת הכתבה ↓

בשנת 2000 הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. לבדיקת בנק המזרחי מונה משרד רואי החשבון כספי את כספי. הבדיקה נמשכה מדצמבר 2001 עד יולי 2003, ובצוות היו כ־12 עובדים.

בתחילת הדוח שלהם כתבו הבודקים משפט אחד שכדאי לקרוא לאט: "ברצוננו להדגיש כי בישיבה הראשונה עם הנהלת הבנק נטען בפנינו כי לבנק אין כלל חומר הנוגע לבדיקה וכי לא נצליח למצוא דבר במהלך בדיקתנו."

בקצרה

נספח 3 לדוח ועדת החקירה, עמוד 3
נספח 3 לדוח ועדת החקירה (כספי את כספי), עמ' 3: "בישיבה הראשונה עם הנהלת הבנק נטען בפנינו כי לבנק אין כלל חומר הנוגע לבדיקה".

מה נמצא אחרי ש"אין כלל חומר"

באותה פסקה עצמה כתבו הבודקים שזכו בהמשך "לשיתוף פעולה נרחב" מצד מנהלים ופקידים, ושהועמדו לרשותם "הספרים המקוריים של בעלי המניות". ברשימת מקורות המידע שלהם מופיעים:

  1. ספרי כרטיסי חשבונות של לקוחות הבנק מ־1936 עד 1974. מתוכם נבנה מאגר של כ־7,892 חשבונות ללא תנועה, ולפי הבודקים "ייתכן כי 162 חשבונות מהם שייכים לנספי שואה".
  2. כ־155 כרטיסי דוגמאות חתימה מ־1930 עד 1945.
  3. ספרי בעלי המניות מ־1925 עד 1977: 8,082 בעלי מניות, מהם 309 עם כתובות באירופה.
  4. פרוטוקולים של ישיבות הנהלת הבנק מאז 1924, ודוחות כספיים משנות ה־30 וה־40.

כלומר, החומר היה קיים. חלק ממנו היה בארכיון, וחלק בסניפים.

מתי בדרך כלל מסמכים "נעלמים"? שלושה רגעים מתוך הדוח

1. כשאין נוהל שמירה

"נדגיש כי קודם להקמת ארכיון הבנק, בשנת 1979, לא נקבעו נוהלי שמירת חומר בנקאי. בשל כך אוחסנו מרבית מסמכי הבנק במרתפי הסניפים בתנאי רטיבות, שהרסו את הרישומים."

2. כשמפנים מקום

"כל סניף השמיד חומר ישן כדי לפנות מקום לחדש מבלי לתת את הדעת למשמעות ההיסטורית של אובדן המסמכים." ובהמשך: "מסמכים שנשמרו במצב טוב הועברו לארכיון הבנק, ומסמכים אכולי טחב ורטיבות הושמדו."

נספח 3, עמוד 4: המרתפים, הרטיבות וההשמדה
נספח 3, עמ' 4: עד 1979 לא היו נוהלי שמירה, המסמכים אוחסנו במרתפים לחים, וכל סניף השמיד חומר ישן.

3. כשעוברים למחשב

ב־1974 התחיל מחשוב הסניפים. לפי הבודקים, "הוחלט לקבוע את תאריך הקליטה למחשב כאילו הוא תאריך פתיחת החשבון, ואת היתרה ביום הקליטה כאילו היא יתרת הפתיחה בחשבון". התוצאה, במילים שלהם: "נתונים היסטוריים בעלי חשיבות רבה, בכל חשבונות הלקוחות שבמחשב, אבדו ללא אפשרות לשחזרם."

במילים פשוטות: מכאן והלאה, חשבון שנפתח ב־1938 נראה במחשב כאילו נפתח ב־1974, בלי ההיסטוריה שלפני.

למה זה חשוב

הבדיקה עסקה בכסף של אנשים שלא יכלו לבוא לבקש אותו. במכתב מ־29 באוקטובר 1939, שמצוטט בנספח, נכתב על פיקדונות של כ־28,000 לא"י: "המפקידים אינם יכולים לתבוע את פקדונותיהם כעת בהיותם בחו"ל". כשמסמכים כאלה נעלמים, נעלמת גם היכולת להוכיח למי שייך הכסף.

הוועדה מצאה 383 תיקי חשבונות של נספים אפשריים. על 11 חשבונות שאותרו בארכיון הציוני המרכזי היא ייחסה לבנק כמעט את כל החבות שחישבה. הבנק חלק על הממצאים.

והבנק?

הדוח השנתי של מזרחי טפחות לשנת 2012, עמוד 120
הדוח השנתי של בנק מזרחי טפחות לשנת 2012, עמ' 120: "מבלי להודות בכל חבות", 9.5 מיליון שקל, ו"הסתיימה אחריות הבנק".

מה אנחנו לא יודעים

המסמכים

  1. נספח 3 לדוח ועדת החקירה: בדיקת בנק המזרחי, עמודים נבחרים (PDF)
  2. הדוח המסכם של ועדת החקירה: עמודי בנק המזרחי (PDF)
  3. הדוח השנתי של מזרחי טפחות לשנת 2012, עמוד 120 (PDF)
  4. הדוח השנתי של מזרחי טפחות לשנת 2010, עמוד 102 (PDF)
  5. הדוח המלא באתר הכנסת

הכתבה מבוססת על מסמכים רשמיים: דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית ונספחיו, והדוחות השנתיים של הבנק. הציטוטים מועתקים מהמסמכים. זו אינה חוות דעת משפטית.

קראו גם

הרקע ההיסטורי: מאגרים נוספים

המסמכים ההיסטוריים על הבנק מרוכזים בשני אתרים נפרדים.