
ב־21 באוקטובר 2025 הורה רשם ההוצאה לפועל מוטי בוחבוט "על ביטול כל ההליכים שבוצעו בתיק, ועל ביטול שכ"ט ב' שהתווסף לחוב בתיק". הסכום שבוטל: 21,456.50 שקלים, שכר טרחה של עורכי הדין של מזרחי טפחות ליסינג, משרד חן פישר גבאי.
אחת־עשרה חודשים אחר כך, ב־9 בספטמבר 2026, אותו רשם, באותו תיק, כתב שורה אחת: "כמבוקש, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל". הסכום חזר לחוב, ולצדו תאריך ערך שקדם להחלטה בשלושה חודשים.
בין שתי ההחלטות עבר הסכום דרך תיק אחר, בלשכה אחרת, מול רשמת אחרת. זה המסלול, מסמך אחר מסמך.
בקצרה
- 29.1.2025: בתיק השטר 506468-12-24 (לשכת נתניה) הוגדל החוב ב"קרן שכ"ט עו"ד" של 21,456.50 שקלים, על יסוד מסירה של אזהרה שדווחה ל־22.12.2024.
- 21.10.2025: הרשם בוחבוט קבע שבמועד המסירה שדווח החייב היה מחוץ לישראל, תיקן את מועד מסירת האזהרה ל־29.9.2025, וביטל את כל ההליכים ואת שכר הטרחה.
- 22.7.2026: בתיק המשכון 515509-06-24 (לשכת חיפה) הוגשה כרטסת חוב של הזוכה, והסכום מופיע בה שוב. היתרה עולה מ־179,627.58 ל־201,084.08 שקלים.
- 16.8.2026: הרשמת שירלי גדעון הורתה לזוכה להבהיר "את הטעם להותרת רכיב זה".
- 25.8.2026 ו־31.8.2026: בכרטסת נרשם ביטול. כונס הנכסים, עורך הדין ויקטור פישר, הסביר את הרישום ב"פער טכני בעדכון מערכות הבנק בלבד", וכתב ש"אין בסיס לרכיב שכ"ט ב' בחוב".
- 31.8.2026, אותו יום: בתיק השטר הוגשה "בקשה לפסיקת שכ"ט עו"ד שלב ב'". לפיה, הביטול "נבע אך ורק מהארכת המועד ... ולא מכל טעם לגופו של עניין".
- 9.9.2026: הרשם בוחבוט נעתר. ב־10.9.2026 הוגדל החוב ב־21,456.50 שקלים, בתאריך ערך 5.6.2026.
מה זה שכר טרחה ב׳
בתיק הוצאה לפועל נוסף לחוב שכר טרחה של עורך הדין של הזוכה. סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מפנה לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, "זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו". לפי סעיף 10(ג), השכר הזה "דינו ... כדין הוצאות לפי סעיף 9", ונצברים עליו הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום.
שכר הטרחה נחלק לשלבים. משרד חן פישר גבאי עצמו תיאר בבקשתו את התנאי לשלב ב': שחלף "המועד הקבוע בתקנות" ממועד המצאת האזהרה, ושננקטו "הליכים ממשיים לגביית החוב". בלשון פשוטה: אין המצאה של אזהרה, אין מועד שחלף, אין שלב ב'.
ההחלטה מ־21 באוקטובר 2025
זו ההחלטה המלאה, בלי פרטי החייב:
"בהחלטתי מיום 30.9.2025 נדרשה הזוכה להתייחס לממצאים בתצהיר המוסר ואישור המסירה שהוגשו מטעמה, ביחס להמצאת האזהרה לחייב אל מול הממצאים בדו"ח כניסות ויציאות שצרף החייב לבקשה להארכת מועד.
נוכח הנטען ברישא לסעיף 2 בתגובה שלפני, ומאחר וע"פ הממצאים בדו"ח הכניסות והיציאות שצרף החייב, נכון למועד המצאת האזהרה שדווחה על ידי הזוכה (22.12.2024), החייב היה מחוץ לגבולות מדינה ישראל, אני מורה על תיקון מועד מסירת האזהרה בתיק ליום 29.9.2025 (מועד הגשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד).
כמו כן, אני מורה על ביטול כל ההליכים שבוצעו בתיק, ועל ביטול שכ"ט ב' שהתווסף לחוב בתיק.
תשומת לב ב"כ הזוכה, כי בירור טענות הצדדים ביחס למהות החוב שנתבע במסגרת תיק זה מסורה לביהמ"ש שידון בהתנגדות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ביחס לסמכות המקומית, ובשים לב לכתובת מגורי החייב ([הושמט]), אני מורה על העברת בירור ההתנגדות לבית משפט השלום בנתניה.
עיכוב ההליכים והכספים בתיק יוותר בעינו.
בהתאם להוראות תקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, על הזוכה לעדכן תיק זה בתוצאות ההליך בביהמ"ש, בתוך 14 יום ממועד סיום ההתדיינות בביהמ"ש."
ההחלטה ניתנה ב־21.10.2025 בידי הרשם מוטי בוחבוט, לשכת ההוצאה לפועל נתניה, תיק 506468-12-24.

הנימוק כתוב בהחלטה עצמה: ביום שבו דווח שהאזהרה נמסרה לחייב, החייב לא היה בישראל. מכאן תיקון מועד ההמצאה, ומכאן ביטול ההליכים ושכר הטרחה שנשענו עליו.
יולי 2026: הסכום חוזר, בתיק אחר
במקביל לתיק השטר מתנהל תיק משכון על הרכב של אותו חייב, 515509-06-24 בלשכת חיפה, בפני הרשמת שירלי גדעון. עורך הדין ויקטור פישר, ממשרד חן פישר גבאי, מונה בו לכונס נכסים.
בכרטסת החוב של הזוכה מ־22.7.2026, שהוגשה לתיק המשכון, מופיעה שורה של 21,456.50 שקלים. היתרה קופצת בה מ־179,627.58 ל־201,084.08 שקלים. זה בדיוק הסכום שבוטל ב־21.10.2025.
החייב הצביע על כך בבקשה מ־10.8.2026. ב־16.8.2026 החליטה הרשמת גדעון:
"עם זאת, מעיון בכרטסת עולה כי נכלל בה רכיב שכ"ט ב', הגם שלכאורה רכיב זה בוטל במסגרת ההליך הנוסף. הזוכה יבהיר, אפוא, את הטעם להותרת רכיב זה במסגרת יתרת החוב הנטענת, ויגיש כרטסת מתוקנת, ככל שנדרש."
באותה החלטה הורתה הרשמת לחייב להפקיד את הרכב, וקבעה כי "אין בהבהרה הנדרשת מהזוכה באשר לרכיב שכ"ט ב' כדי לעכב או לדחות את ביצוע הוראה זו".
"פער טכני"
ב־31.8.2026 השיב עורך הדין פישר, בחתימתו ככונס הנכסים:
"אכן, כפי שנטען, רכיב שכ"ט עו"ד שלב ב' בוטל בתיק השטר בעקבות ההחלטה מיום 21/10/25".
"הכרטסת שהוגשה בבקשה הקודמת שכללה את רכיב השכ"ט ב' נבע מפער טכני בעדכון מערכות הבנק בלבד".
"אין בכך משום ויתור על זכות הזוכה לשכ"ט האמור".
"נכון למועד זה ... אין בסיס לרכיב שכ"ט ב' בחוב".
לתגובה צורפה כרטסת מתוקנת, ובה שורת ביטול מ־25.8.2026: "ביטול שכט ב ע"פ החלטה שיפוטית", מינוס 21,456.50 שקלים.
לפי טענת החייב, ההסבר אינו מתיישב עם המסמכים. "פער בעדכון" הוא רישום ישן שלא נמחק. כאן, לפי הכרטסת, הרישום חדש: הוא נושא תאריך 22.7.2026, תשעה חודשים אחרי הביטול. והביטול נרשם רק אחרי שהרשמת שאלה.
באותו יום: בקשה לפסוק את השכר "בשנית"
באותו 31.8.2026 הוגשה בתיק השטר, על טופס הנושא את שמו וחתימתו של עורך הדין ויקטור פישר, בקשה שעליה חתומה עורכת הדין אמירא אניס ממשרד חן פישר גבאי. זה הנוסח המלא, בלי פרטי החייב:
"בקשה לפסיקת שכ"ט עו"ד שלב ב'
ראש ההוצאה לפועל הנכבד מתבקש לפסוק לזוכה שכ"ט עו"ד שלב ב', וזאת מהנימוקים שלהלן:
1. החייב הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע האזהרה/השטר, בטענה כי האזהרה לא הומצאה לו כדין במועדה, בשל שהותו בחו"ל.
2. בהחלטה מיום 21/10/25 נעתר כב' הרשם הנכבד לבקשה, הורה על עדכון מועד המצאת האזהרה למועד הגשת הבקשה על ידי החייב ליום 29/9/26 ובעקבות זאת בוטלו כלל ההליכים שננקטו בתיק עד לאותו מועד, לרבות שכ"ט עו"ד שלב ב' שנפסק קודם לכן.
3. במסגרת הליך ההתנגדות שהתנהל, ניתן פסק דין/החלטה ביום 31/5/2026 בבית המשפט השלום בנתניה ע"י כב' הרשם הבכיר גיא סמולרצ'יק - הדוחה את התנגדות החייב במלואה.
4. הזוכה פעלה והגישה עדכון בתוצאות ההתנגדות וביום 2/6/2026 בעקבות כך הורה כב' הרשם הנכבד על ביטול עיכוב ההליכים והגדלת קרן החבו בהתאם להחלטת ביהמ"ש השלום ב 2000 ₪ - הוצאות משפט.
5. בהתאם להחלטה האמורה, וחלוף פרק הזמן הקבוע בדין ממועד המצאת האזהרה (במועדה המעודכן) מבלי שהחייב פרע את חובו, ננקטו על ידי הזוכה הליכי גבייה ממשיים לשם מימוש השטר.
6. משכך, ומשננקטו הליכים ממשיים לגביית החוב לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר טרחה והוצאות), התקיימו התנאים לפסיקת שכ"ט עו"ד שלב ב' בשנית, כפי שהיה נהוג בתיק בטרם ביטולו, וזאת בהתאם לסעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000.
7. יובהר כי ביטול שכ"ט שלב ב' נבע אך ורק מהארכת המועד שניתנה לחייב ומעדכון מועד ההמצאה, ולא מכל טעם לגופו של עניין - ומשנדחתה התנגדות החייב וממילא אושרה תקינות ההליכים ואף בוצעו הליכי גבייה לרבות עיקולים ועיקול רכב מתחדשת עילת החיוב בשכ"ט ב' האמור.
8. לאור כל האמור לעיל, מתבקש כב' הרשם הנכבד להורות על פסיקת שכ"ט ב' לטובת הזוכה."
הבקשה חתומה "אמירא אניס, עו"ד, משרד עו"ד חן פישר גבאי, ב"כ הזוכה", מס' פנימי 20905/247.1.
מה הבקשה אומרת, ומה כתוב בהחלטה
שלושה דברים בולטים כשמניחים את הבקשה ליד ההחלטה שהיא מתארת.
הנימוק. לפי סעיף 7, הביטול נבע "אך ורק" מהארכת המועד, "ולא מכל טעם לגופו של עניין". ההחלטה מ־21.10.2025 אומרת משהו אחר: הרשם קבע עובדה, שביום המסירה המדווח החייב היה מחוץ לגבולות המדינה, ולכן האזהרה לא הומצאה באותו יום. זו קביעה על האופן שבו נפתח ההליך, לא עניין טכני של מועדים.
התאריך. בסעיף 2 נכתב שמועד ההמצאה עודכן "ליום 29/9/26". ההחלטה קבעה 29.9.2025. החלטה מאוקטובר 2025 לא יכלה לקבוע מועד ספטמבר 2026.
מה שלא נכתב. הבקשה אינה מזכירה שבאותו יום ממש, בתיק המשכון, אותו עורך דין כתב לרשמת אחרת ש"אין בסיס לרכיב שכ"ט ב' בחוב", ושהסכום כבר הוצג לה פעם אחת אחרי שבוטל. גם האמירה ש"אושרה תקינות ההליכים" מוצגת בלי ציטוט. לפי גרסת החייב, פסק הדין מ־31.5.2026 דחה את ההתנגדות לגופו של החוב, אך לא קבע שהאזהרה הומצאה כדין ביום שדווח.
ההחלטה מ־9 בספטמבר 2026
ההחלטה ניתנה בפתקית על גבי טופס הבקשה. זה כל הנוסח שלה:
"כ"ז אלול תשפ"ו 09/09/2026. החלטה בבקשה כללית (88). 506468-12-24. כב' הרשם מוטי בוחבוט. כמבוקש, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל. לטיפול המזכירות. החלטה נחתמה דיגיטלית על ידי כב' הרשם מוטי בוחבוט בתאריך 09/09/2026."
אין בה התייחסות לנימוק הביטול הקודם, לסכום, או לשאלה ממתי יישאו הפרשי הצמדה וריבית.
ב־10.9.2026 הוגדל החוב בתיק השטר ב"קרן שכ"ט עו"ד - החלטה" של 21,456.50 שקלים. תאריך הערך שנרשם: 5.6.2026. לפי סעיף 10(ג) לחוק, על שכר הטרחה נצברים הפרשי הצמדה וריבית "החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות". תאריך ערך מוקדם פירושו ריבית על תקופה שבה השכר עוד לא נפסק.
שלוש פעמים אותו סכום
- ינואר 2025: על יסוד מסירה שהרשם קבע אחר כך שלא יכלה להתקיים באותו יום.
- יולי 2026: בכרטסת שהוצגה לרשמת בתיק המשכון, תשעה חודשים אחרי שבוטל, כחלק מהחוב שבגללו נמכר הרכב.
- ספטמבר 2026: על יסוד בקשה שתיארה את הביטול כעניין טכני.
הזוכה רשאית לבקש שכר טרחה, והרשם מוסמך לפסוק אותו. השאלה כאן אינה אם מגיע שכר טרחה. השאלה היא איך הוצגו לשני רשמים העובדות שעליהן הם החליטו.
תום הלב אינו רשות
עורך דין הפונה לרשם ההוצאה לפועל אינו רק מייצג של צד. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) אוסרים עליו להטעות את הערכאה. וכונס נכסים, שהרשם ממנה ופועל לפי הוראותיו, חב חובת תום לב והגינות לכל הנוגעים בדבר, ובהם החייב שנכסו נמכר. כשאותו אדם הוא גם בא כוח הזוכה וגם כונס הנכסים, החובה הזאת אינה מתחלקת לפי התיק.
תום הלב של הכונס מחייב. הוא מחייב לומר לרשמת בחיפה ולרשם בנתניה אותו דבר באותו יום.
שאלות למשרד חן פישר גבאי ולעורך הדין ויקטור פישר
- מי רשם את שכר הטרחה בכרטסת ב־22.7.2026, תשעה חודשים אחרי שבוטל, ועל סמך מה?
- מהו "הפער הטכני בעדכון מערכות הבנק", כשמדובר ברישום חדש ולא בישן שלא נמחק?
- למה נכתב לרשם בוחבוט שהביטול לא נבע "מכל טעם לגופו של עניין", כשההחלטה מבוססת על כך שהחייב היה בחו"ל ביום המסירה המדווח?
- למה לא נאמר לרשם, באותה בקשה, שבאותו יום נכתב בתיק המשכון ש"אין בסיס לרכיב"?
- על סמך מה נקבע תאריך ערך 5.6.2026 לשכר טרחה שנפסק ב־9.9.2026?
הכתבה מבוססת על החלטת הרשם מוטי בוחבוט מ־21.10.2025 בתיק 506468-12-24 (נתניה); החלטת הרשמת שירלי גדעון מ־16.8.2026 בתיק 515509-06-24 (חיפה); תגובת הכונס מ־31.8.2026 והכרטסת המתוקנת שצורפה לה; בקשת הזוכה מ־31.8.2026 לפסיקת שכר טרחה שלב ב׳ וההחלטה עליה מ־9.9.2026; דוח הפעולות בתיק השטר; וסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. פרטי החייב הושמטו. הטענות המיוחסות לחייב הן גרסתו, והן נתונות להכרעה. הכתבה נכתבה ונערכה בסיוע בינה מלאכותית. תגובת המשרד והזוכה תפורסם אם תתקבל.