ב־7 בנובמבר 2023, חודש אחרי פרוץ המלחמה, יצא לקוח של מזרחי טפחות ליסינג מישראל. הוא חזר רק ב־12 ביולי 2025. כך כתוב בתעודת הבירור על נוסע של רשות האוכלוסין.
הוא לא נעלם. ב־17 באפריל 2024 כתב לעובדת בנק מזרחי טפחות: "אני לא נמצא בארץ ואין לי כוונה לחזור בתקופה הקרובה. אני רוצה לסלק את ההלוואה ולמכור את הרכב עצמאית".
ב־2 במאי 2024 כתב בוואטסאפ לנציגת משרד עורכי הדין חן פישר גבאי, שטיפל בגבייה. הוא כתב שהוא בחו"ל, שלח צילום דרכון ואישור נחיתה, ומסר שאינו גר בכתובת הרשומה. את הסיבה כתב במפורש: "שלא יהיו לי מסירות לא ידועות בתיק". שבוע אחר כך שלח לו המשרד את גובה החוב.
ב־10 בדצמבר 2024 כתב שוב למשרד: "אני בחו"ל מנובמבר 2023".
שנים עשר ימים אחר כך, ב־22 בדצמבר 2024, דיווח המוסר נעאמנה סלאמה שביקר בכתובת שאינה קיימת, פגש את הלקוח, והלקוח "קבל את המסמכים וסרב לחתום". הדוח מוען למשרד חן פישר גבאי, בתיק הפנימי 20905/247.1. זה היה תיק ההוצאה לפועל השני שנפתח נגדו, תיק שטר מספר 506468-12-24.
באותו יום, לפי רשות האוכלוסין, הלקוח לא היה בישראל.
ב־18 בפברואר 2025 ביקשה הזוכה, מזרחי טפחות ליסינג, צו מידע על היציאות והכניסות של הלקוח מישראל. התשובה התקבלה ב־12 במרץ 2025. מאותו יום החזיקה הזוכה בנתון רשמי: הלקוח בחו"ל.
116 ימים אחר כך, ב־6 ביולי 2025, הגישה הזוכה בקשה להטיל עליו הגבלות. למחרת הוחלט עליהן: הגבלת יציאה מן הארץ, הגבלה מלקבל דרכון או להחזיקו, הגבלה בכרטיס חיוב, הגבלה בתאגיד ו"לקוח מוגבל מיוחד". כשהוגשה הבקשה, הלקוח עדיין היה בחו"ל.
בקצרה
- הלקוח הודיע לעובדת הבנק ולמשרד עורכי הדין שהוא בחו"ל, ושלח צילום דרכון.
- ב־22 בדצמבר 2024 דווח שקיבל אזהרה בישראל ו"סירב לחתום". באותו יום היה בחו"ל.
- ב־12 במרץ 2025 קיבלה הזוכה את נתוני היציאה שלו מהארץ. ב־6 ביולי 2025 ביקשה לעכב את יציאתו מהארץ.
- ב־21 באוקטובר 2025 קבע הרשם שביום המסירה הלקוח היה בחו"ל, וביטל את כל ההליכים ואת ההגבלות.
למה המסירה היא הבסיס לעיכוב היציאה
עיכוב יציאה מהארץ הוא אחת ההגבלות שזוכה יכול לבקש בהוצאה לפועל. לפי אתר רשות האכיפה והגבייה, אפשר לבקש הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים ומשתמט מתשלום, בתנאי שחלפו 6 חודשים "ממועד מסירת האזהרה לחייב" והחוב עולה על 2,500 ש"ח, או שחלפה שנה והחוב עולה על 500 ש"ח.
כלומר, השעון מתחיל לתקתק ביום מסירת האזהרה. בתיק השטר, האזהרה היחידה הייתה המסירה שדווחה ב־22 בדצמבר 2024. שישה חודשים אחריה הם 22 ביוני 2025. הבקשה להגבלות הוגשה שבועיים אחר כך.
בלי המסירה הזאת לא היה מועד שממנו נספרים שישה חודשים. ממסמכים אלה עולה שכל שרשרת ההגבלות נשענה על מפגש שלפי הנתונים הרשמיים לא יכול היה להתקיים.
מה ידעה הזוכה, ומתי
את נתוני ביקורת הגבולות לא הביא הלקוח. הזוכה ביקשה אותם בעצמה. לפי דוח צווי המידע של התיק, הצו נוצר ב־18 בפברואר 2025, לא נדרש בידי הרשם, והתשובה התקבלה ב־12 במרץ 2025.
אחרי שהנתונים התקבלו, לא הוגשה בקשה לבטל את המסירה או להמציא את האזהרה מחדש. במקום זאת, ב־21 באפריל 2025, דווחה מסירה נוספת בתיק המשכון באותו אופן: אותו מוסר, אותה כתובת שאינה קיימת, "פגש את הנמען" והנמען "סרב לחתום". הדוח מוען לאותו משרד, בתיק הפנימי 20905/247.
שני התיקים מנוהלים בידי אותו משרד עורכי דין, תחת אותו מספר פנימי, 20905/247 ו־20905/247.1. ממסמכים אלה עולה שאין כאן ידיעה של גורם אחד שלא הגיעה לגורם אחר.
ההחלטה מ־7 ביולי 2025 היא החלטה בנוסח קבוע: "לאחר שמצאתי כי לפחות אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 66ב לחוק מתקיים בעניינו". אין בה אזכור לנתוני היציאה שהיו בתיק כבר ארבעה חודשים. מסמך הבקשה עצמו, בקשה 44, לא נמצא בחומר שהורד מהתיק, ולכן לא ידוע מה נטען בה.
הרשם מבטל
בספטמבר 2025 נודע ללקוח על תיק השטר. הוא הגיש התנגדות וצירף את תעודת הבירור על נוסע. ב־30 בספטמבר 2025 דרש הרשם מהזוכה להתייחס לממצאי תצהיר המוסר מול דוח הכניסות והיציאות.
ב־19 באוקטובר 2025 הגיב דותן צור עורך דין, בשם הזוכה. בתגובה נכתב: "פטורים אנו כליל מלדוש במידת נכונות תצהיר המוסר". על הלקוח נכתב שהוא "עזב (שלא לומר ברח) לחו"ל".
ב־21 באוקטובר 2025 החליט הרשם. הוא קבע ש"נכון למועד המצאת האזהרה שדווחה על ידי הזוכה (22.12.2024), החייב היה מחוץ לגבולות מדינה ישראל". הוא תיקן את מועד מסירת האזהרה ל־29 בספטמבר 2025, והורה "על ביטול כל ההליכים שבוצעו בתיק, ועל ביטול שכ"ט ב' שהתווסף לחוב בתיק".
באותו יום יצאה הודעה על ביטול ההגבלות: הגבלה בתאגיד, הגבלה מלקבל דרכון או להחזיקו, הגבלה בכרטיס חיוב, לקוח מוגבל מיוחד, והגבלת יציאה מן הארץ.
ההחלטה לא ביטלה את החוב עצמו, והבירור של מהות החוב הועבר לבית המשפט. ההתנגדות נדחתה ב־31 במאי 2026, וב־7 ביוני 2026 הוטלו שוב הגבלות בתיק, כולל הגבלת יציאה מן הארץ. הפעם הלקוח כבר היה בישראל.
מה המשמעות של עיכוב יציאה למי שכבר בחו"ל
הגבלת יציאה מן הארץ נועדה למנוע מחייב שמשתמט מתשלום לצאת מישראל. כאן היא הוטלה על אדם שכבר היה מחוץ לישראל, שהודיע על כך לזוכה ולבאי כוחה, ושביקש לסלק את ההלוואה. יחד איתה הוטלה גם הגבלה מלקבל דרכון או להחזיקו.
לאדם שנמצא בחו"ל ומחזיק דרכון ישראלי, הגבלה כזאת יכולה להשפיע על היכולת לחדש מסמכים ועל החזרה עצמה. הלקוח חזר לישראל ב־12 ביולי 2025, חמישה שבועות לפני שההגבלות נכנסו לתוקף, ב־19 באוגוסט 2025.
קראו גם: Sewer Service ISRAEL: השיטה האמריקאית שהגיעה להוצאה לפועל · הלוואה לרכב מזרחי טפחות ליסינג? · פרסום לשון הרע בנוכחות נציג הבנק: האם בנק מזרחי טפחות אחראי לדברי דותן צור עורך דין?
מה הכתבה אינה קובעת
הכתבה אינה קובעת מי ידע מה בתוך משרד עורכי הדין, ואינה קובעת שהיה בכך מעשה מכוון. ההחלטה מ־21 באוקטובר 2025 קובעת שהלקוח היה בחו"ל ביום המסירה המדווחת, ואינה קובעת מי אחראי לדיווח.
שאלות למזרחי טפחות ליסינג ולמשרד חן פישר גבאי
- מה נעשה עם ההודעות של הלקוח מ־2 במאי 2024 ומ־10 בדצמבר 2024 שהוא בחו"ל?
- מי ביקש את צו המידע על היציאות מישראל, ומי קרא את התשובה מ־12 במרץ 2025?
- מדוע הוגשה בקשה להגבלת יציאה מן הארץ אחרי שהתקבלו נתונים שהלקוח בחו"ל?
- מה נטען בבקשה 44 על מסירת האזהרה?
- מי הורה למוסר לבצע את המסירות מ־22 בדצמבר 2024 ומ־21 באפריל 2025, ולאיזו כתובת?
הכתבה מבוססת על תעודת הבירור על נוסע, על התכתבות הלקוח עם עובדת הבנק ועם משרד עורכי הדין, על דוחות המסירה, על דוח צווי המידע ודוח האירועים בתיק 506468-12-24, ועל ההחלטות מ־7 ביולי 2025, 21 באוקטובר 2025 ו־7 ביוני 2026. תנאי ההגבלות מתוך אתר רשות האכיפה והגבייה. תגובת הזוכה ובאי כוחה תפורסם אם תתקבל.
שאלות נפוצות על עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל
מתי אפשר לבקש עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל?
לפי אתר רשות האכיפה והגבייה, זוכה יכול לבקש הגבלות, ובהן הגבלת יציאה מהארץ, על חייב שאינו מוגבל באמצעים ומשתמט מתשלום, אם חלפו 6 חודשים ממועד מסירת האזהרה והחוב עולה על 2,500 ש"ח, או אם חלפה שנה ממועד מסירת האזהרה והחוב עולה על 500 ש"ח.
איך בודקים אם יש עיכוב יציאה מהארץ?
אפשר לבדוק באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, לפי מספר תעודת זהות, אילו הגבלות רשומות בכל תיק. לכל הגבלה מופיעים התיק, תאריך ההחלטה ותוקף ההגבלה.
איך מבטלים הגבלות בהוצאה לפועל?
מגישים לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביטול ההגבלות, עם נימוק ומסמכים. כשהבסיס להגבלה הוא מסירת אזהרה שלא התקיימה, אפשר לבקש לבטל את המסירה עצמה, וכל ההליכים שנשענו עליה מתבטלים איתה.
מה קורה אם האזהרה נמסרה כשהחייב היה בחו"ל?
בתיק המתואר בכתבה קבע הרשם שביום המסירה המדווחת החייב היה מחוץ לגבולות ישראל, תיקן את מועד מסירת האזהרה, ביטל את כל ההליכים שבוצעו בתיק ואת שכר הטרחה שנוסף. באותו יום בוטלו גם ההגבלות, כולל הגבלת היציאה מהארץ.
האם זוכה יכול לבדוק אם החייב בחו"ל?
כן. זוכה יכול לבקש צו מידע מרשות האוכלוסין על יציאות וכניסות מישראל. בתיק המתואר בכתבה הצו נוצר ב־18 בפברואר 2025, והתשובה התקבלה ב־12 במרץ 2025.