ב-25 במרץ 2026 הטילה הוועדה להטלת עיצום כספי לעניין תאגידים בנקאיים עיצום של 6,800,000 ש"ח על בנק מזרחי טפחות בע"מ, מכוח סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בראש הוועדה עמד המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי, ולצידו ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, וסגנית המפקח, רויטל קיסר-סטויה.
ההפרות התגלו בביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור, שנערכה בבנק בינואר עד יוני 2023. הבקשה להטלת העיצום הוגשה לוועדה ב-16 בפברואר 2025. הבנק השיב בכתב ב-18 במרץ 2025, ושימועים התקיימו ב-24 ביולי וב-20 בנובמבר 2025.
בקצרה
- העברות בשקלים מחו"ל שהגיעו דרך בנק ישראלי אחר לא נבדקו מול רשימת הגורמים המוכרזים. הוועדה: "כשל חמור בסיווג הפעולות".
- 12 פעולות בלתי רגילות לא דווחו לרשות. הוועדה: הבנק "התרשל בהפעלת שיקול הדעת".
- 37 כשלים בהליך הכרת הלקוח, מהם 35 חשבונות עסקיים שסווגו כפרטיים.
- באותו יום הוגשה בקשה דומה נגד בנק לאומי, שנקנס ב-2.1 מיליון ש"ח.
- הוועדה ציינה: "אין מדובר בהפרה ראשונה של הבנק את הוראות החוק".
ארבע ההפרות והסכומים
בדיקה מול הרשימה (סעיף 13א לצו). העברות בשקלים שמקורן מחוץ לישראל ויעדן בבנק מזרחי טפחות, שעברו דרך בנק ישראלי אחר ששימש קורספונדנט, סווגו כהעברות מקומיות ולא נבדקו מול הרשימה. הבנק טען לפרשנות משפטית סבירה. הוועדה קבעה שמדובר ב"כשל חמור בסיווג הפעולות" ושהפרשנות "אינה סבירה בהקשר זה". עיצום: 700,000 ש"ח.
דיווח לפי גודל פעולה (סעיף 8). הבנק לא דיווח לרשות על העברות בינלאומיות באשראי דוקומנטרי מול מדינות המופיעות בתוספת הרביעית לצו. הבנק טען לתקלה נקודתית. הוועדה: אילו קיים הבנק בקרות אפקטיביות, "התקלה המיכונית הייתה מתגלית על ידי הבנק במועד מוקדם יותר". עיצום: 700,000 ש"ח.
דיווח על פעולות בלתי רגילות (סעיף 9). 12 מקרים. הוועדה קבעה כי "הבנק התרשל בהפעלת שיקול הדעת" וכי "לא תיעד כראוי ובזמן אמת את שיקול הדעת שמבסס את אי הדיווח". עיצום: 3,450,000 ש"ח.
הכרת הלקוח (סעיף 2א). בשני מקרים השאלונים לא עודכנו לפי הפעילות בחשבון, ובעוד 35 מקרים חשבונות בעלי פעילות עסקית סווגו כחשבונות פרטיים. עיצום: 1,950,000 ש"ח.
אותו יום, אותו נושא: מזרחי טפחות מול לאומי
ב-16 בפברואר 2025 הוגשה לוועדה גם בקשה נגד בנק לאומי, על ביקורת באותו נושא, איסור מימון טרור. נגד לאומי נמצאו 11 הפרות של סעיף 9 ו-10 הפרות של סעיף 2א, והוועדה הפחיתה כל אחת מהן ל-100,000 ש"ח. סך הכול 2,100,000 ש"ח, בהחלטה מ-21 בספטמבר 2025. אצל מזרחי טפחות נוספו הפרות של סעיפים 13א ו-8, ותשע מהפרות סעיף 9 הוערכו ב-350,000 ש"ח כל אחת.
לא הפעם הראשונה
ב-20 בינואר 2004 נמצא בנק המזרחי בין ארבעה גופים שהפרו הוראות איסור הלבנת הון, וקיבל התראה בכתב בלבד, בשל הסמיכות לכניסת החוק לתוקף. ב-19 בספטמבר 2012 הוטל עליו עיצום של 3,800,000 ש"ח, על ביקורת של השנים 2007 עד 2010: ניהול חשבונות של עורכי דין בלי הצהרה על נהנה, אי דיווח על פעולות בלתי רגילות, ודיווחים שהועברו לרשות באיחור ניכר. בהחלטה מ-2026 נקבע במפורש ש"אין מדובר בהפרה ראשונה".
האם הבנק חייב לדווח?
יש כאן שתי חובות שונות. הראשונה היא חובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לפי סעיף 7 לחוק והצו לתאגידים בנקאיים. זו בדיוק החובה שהופרה.
השנייה היא חובת הגילוי למשקיעים, כי מניות הבנק נסחרות בבורסה בתל אביב. ב-25 במרץ 2026 הגיש הבנק דיווח מיידי לרשות ניירות ערך ולבורסה, חתום בידי היועצת המשפטית הראשית רחלי פרידמן ומנהל הסיכונים הראשי עופר הורביץ. לפי הדיווח, הבנק נודע להחלטה באותו יום בשעה 15:00.
בדוחות הכספיים של הבנק לרבעון השלישי של 2025, ובדוח התקופתי לשנת 2025 שאושר ב-25 בפברואר 2026, לא מצאנו אזכור של הבקשה להטלת העיצום, אף שהוגשה כשנה קודם ושני השימועים כבר התקיימו. ב-2012 נהג הבנק אחרת: בדיווח המיידי מ-20 בספטמבר 2012 צוין שהבקשה פורטה כבר בדוחות הכספיים ליום 30 ביוני 2012, לפני ההחלטה. סכום של 6.8 מיליון ש"ח קטן ביחס לרווח של הבנק, וחובת הגילוי תלויה במהותיות. זו השוואה בין שתי התנהלויות של אותו בנק, לא קביעה שהופרה חובה.
ערעור
לפי סעיף 20 לחוק, על דרישת תשלום עיצום אפשר לערער לבית משפט השלום בתוך 30 יום, והערעור אינו מעכב את התשלום. לא מצאנו פרסום על ערעור של בנק מזרחי טפחות. בנק לאומי ערער בעבר על עיצום של 4.2 מיליון ש"ח, וב-2019 דחה בית משפט השלום בירושלים את הערעור (עש"א 48825-07-15). לפי הודעת בנק ישראל, נקבע שהכרת הלקוח אינה פוטרת את הבנק מבדיקת פעולה חשודה.
הצד השני של הסנקציות
באותן שנים עמד בנק מזרחי טפחות גם בצד ההפוך: חסימת כספים בשם הסנקציות הבינלאומיות. באפריל 2026 דחה בית משפט השלום בתל אביב תביעה של זוג נגד הבנק, שסירב להעביר כ-600,000 דולר שהגיעו במרץ 2022 מבנק אלפא ברוסיה (כלכליסט, 28.4.2026). ב-2024 אישר בית המשפט העליון את סירוב הבנק להעביר לזק"א תרומה של רומן אברמוביץ'.
מה אנחנו לא יודעים
זהות הלקוחות, ההעברות והסכומים שבבסיס ההפרות לא פורסמו. העיצום הוא סנקציה מנהלית על כשלי דיווח, בדיקה ובקרה, ולא קביעה שהבנק הלבין הון או מימן טרור, ולא הרשעה פלילית. הבנק הודיע שתיקן את הליקויים, וחלקם תוקנו כבר במהלך הביקורת.
תגובות
תגובת בנק מזרחי טפחות, אם תתקבל, תפורסם כאן במלואה.
המסמכים
- החלטת ועדת העיצומים בעניין בנק מזרחי טפחות, 25.3.2026 (PDF)
- הדיווח המיידי של הבנק, 25.3.2026 (PDF)
- החלטת ועדת העיצומים בעניין בנק לאומי, 21.9.2025 (PDF)
- הודעת בנק ישראל לעיתונות, 25.3.2026
הכתבה מבוססת על החלטות ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים, הודעות בנק ישראל, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הדיווחים המיידיים של הבנק והדוחות הכספיים שפרסם. זו אינה חוות דעת משפטית.