תיק מזרחי טפחותתחקיר עצמאי
חובת האמון של הבנק

בנק המזרחי הורשע בפלילים

ב-1994 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את בנק המזרחי בעבירה פלילית של מרמה, בגלל ייעוץ כוזב ללקוחות. הבנק שילם את הקנס, לא ערער, וכתב את ההרשעה בעמוד הראשון של התשקיף שלו. זה אותו תאגיד שנקרא היום בנק מזרחי טפחות.

פורסם: 4 בנובמבר 2026זמן קריאה: 7 דקות
לקריאת הכתבה ↓

16 בפברואר 1994. בית המשפט המחוזי בירושלים מרשיע את בנק המזרחי המאוחד בע"מ בעבירה פלילית: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בגלל ייעוץ כוזב ללקוחות. הבנק לא ערער. הוא שילם את הקנס, וכתב את ההרשעה בעמוד הראשון של התשקיף שלו ב-1998.

זה אותו תאגיד. ב-7 בנובמבר 2005 שינה בנק המזרחי המאוחד בע"מ, חברה מספר 520000522, את שמו לבנק מזרחי טפחות בע"מ. כך כתוב בתעודת שינוי השם של רשם החברות, שהבנק עצמו מפרסם באתרו.

בקצרה

העמוד הראשון של תשקיף בנק המזרחי המאוחד מ-1998, ובו השורה על הרשעת הבנק ב-16 בפברואר 1994
העמוד הראשון של תשקיף בנק המזרחי המאוחד, מאי 1998. בשורה המסומנת: "ביום 16 בפברואר 1994 הורשע הבנק בעבירה על סעיף 415 לחוק העונשין בעניין ייעוץ כוזב בקשר לפרשת 'ויסות מניות הבנקים'". מקור: תיק החברה ברשות התאגידים.

מה היה ויסות מניות הבנקים

משנות השבעים ועד 1983 פעלו הבנקים הגדולים בישראל לייצב את שערי המניות של עצמם, והציגו אותן ללקוחות כהשקעה בטוחה. בנק המזרחי היה אחד מהם. בפסק הדין של העליון נכתב שהמנכ"ל היה מעורב "בגיבוש מדיניות הויסות של בנק זה ויישומה".

ב-6 באוקטובר 1983 קרסו המניות. הבורסה בתל אביב נסגרה לכשבועיים, והמדינה לקחה על עצמה את מניות הבנקים. בנק המזרחי עבר לבעלותה.

אולם המסחר של הבורסה בתל אביב ב-20 באוקטובר 1983, לפני חידוש המסחר אחרי קריסת מניות הבנקים
הבורסה בתל אביב, 20 באוקטובר 1983, לקראת חידוש המסחר המלא אחרי סגירה של כשבועיים. צילום: צבי גולדפרב, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית, CC BY 4.0.

במה בדיוק הורשע הבנק

לפי התשקיף, ב-31 בדצמבר 1990 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד הבנק, נגד המנכ"ל לשעבר ונגד המשנה למנכ"ל. האישומים היו בשלושה נושאים: "עבירות מנהלים, יעוץ כוזב ודוחות ותשקיפים כוזבים".

הבנק הורשע בעבירה אחת: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי המקרים שפורטו בנספח לכתב האישום, "ואשר ענינם מתן ייעוץ כוזב". מיתר העבירות זוכה.

במילים פשוטות: בית המשפט קבע שהבנק עצמו, כתאגיד, השיג דבר במרמה באמצעות ייעוץ כוזב ללקוחות. ההרשעה לא נוגעת רק למנהלים. היא נוגעת לקשר שבין בנק לבין לקוח שסומך על העצה שהבנק נותן לו.

המנכ"ל: מרמה ורישום כוזב בדוחות הכספיים

לפי פסק הדין של העליון, ע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי הרשיע את המנכ"ל, אהרון מאיר, בשלושה אישומים:

  1. עבירה לפי סעיף 13ב(א) לפקודת הבנקאות: כמנהל בנק "עשה בעסקי הבנק ביודעין בדרך שפגעה ביכולתו לקיים את התחיבויותיו".
  2. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במקרים שפורטו בנספח ה' לכתב האישום. מתרמית בקשר לניירות ערך ומהטעיית לקוח הוא זוכה, "מחמת התישנות".
  3. רישום כוזב במסמכי תאגיד, בדוחות הכספיים.

העונש: "מאסר על תנאי של שנתיים... וקנס בסך 600,000 ש"ח, או 6 חודשי מאסר תמורתם". בלי מאסר בפועל. לפי UPI, הכרעת הדין, באורך 820 עמודים, נכתבה בידי השופטת מרים נאור.

על תפקידו בבנק כתב העליון: "תיאור זה אכן משקף את עומק מעורבותו של מאיר בכל עסקי בנק מזרחי, בקשרים עם הרשויות, בהדברות עם הבנקים האחרים ובגיבוש מדיניות הויסות של בנק זה ויישומה".

מה קבע בית המשפט העליון

פסק הדין בערעור ניתן ב-28 בפברואר 1996, בהרכב של חמישה שופטים: ד' לוין, א' מצא, י' קדמי, ט' שטרסברג-כהן וצ' א' טל. האישום הראשון בוטל ברוב דעות, נגד דעתם החולקת של השופטים קדמי ושטרסברג-כהן. הערעור על האישום השני ועל האישום השלישי נדחה, כלומר ההרשעה במרמה וההרשעה ברישום הכוזב נשארו על כנן, וכך גם העונש.

הבנק עצמו לא היה צד לערעור. ההרשעה שלו נשארה כפי שניתנה במחוזי.

העמוד הראשון של פסק הדין ע"פ 2910/94 בבית המשפט העליון, עם הרכב השופטים ושמות המערערים
העמוד הראשון של פסק הדין ע"פ 2910/94: הרכב השופטים והמערערים, ובהם אהרון מאיר.

למה זה רלוונטי היום

הרשעה מ-1994 אינה קובעת דבר על האופן שבו הבנק פועל כיום, וחשוב לומר את זה. אבל היא חלק מהרשומה הציבורית של התאגיד, ושני פרקים מאוחרים יותר נוגעים באותה נקודה, היחס שבין הבנק למידע שהוא מוסר: ב-2019 הודה הבנק בהסדר עם משרד המשפטים האמריקאי שעובדיו סייעו ללקוחות להסתיר הכנסות, וב-2023 הטיל עליו המפקח על הבנקים עיצום של 700,000 ש"ח משום שלא דיווח להוצאה לפועל על תשלומים שקיבל, או דיווח באיחור.

מי שרוצה לבדוק כיום את ההתנהלות של הבנק מולו יכול להגיש תלונה לפיקוח על הבנקים, ולעיין במאגר פסקי הדין נגד בנק מזרחי טפחות.

שאלות נפוצות

האם בנק מזרחי טפחות הורשע בפלילים?

כן. ב-16 בפברואר 1994 הורשע בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ששינה את שמו ב-2005 לבנק מזרחי טפחות בע"מ, בעבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בעניין ייעוץ כוזב. הבנק לא ערער, וההרשעה סופית.

בגלל מה הורשע הבנק?

בגלל מקרים של ייעוץ כוזב ללקוחות בפרשת ויסות מניות הבנקים, שהסתיימה בקריסת המניות ב-6 באוקטובר 1983. מיתר העבירות שבכתב האישום, ובהן דוחות ותשקיפים כוזבים, הבנק זוכה.

מה היה העונש?

על הבנק הוטל קנס: מיליון ש"ח לפי גוף התשקיף, ו-1.4 מיליון ש"ח לפי הדוחות הכספיים שבו. על המנכ"ל אהרון מאיר נגזרו שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 600,000 ש"ח.

האם בנק המזרחי המאוחד ובנק מזרחי טפחות הם אותו בנק?

כן. זו אותה חברה, מספר 520000522. לפי תעודת רשם החברות, ב-7 בנובמבר 2005 שינה בנק המזרחי המאוחד בע"מ את שמו לבנק מזרחי טפחות בע"מ.

מסמכי המקור

על הכתבה: הכתבה מבוססת על תשקיף הבנק משנת 1998 כפי שהוגש לרשות ניירות ערך, על פסק הדין של בית המשפט העליון בע"פ 2910/94, על תעודת שינוי השם של רשם החברות ועל דיווח UPI מ-16 בפברואר 1994. ציטוטים מובאים כלשונם. הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס המסמכים.

קראו גם