פרטי ההחלטה
| תאריך | 17 בספטמבר 2018 |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופטת אסתר שטמר |
| הליך | ת"צ 8929-08-11 (יוסף חגמה נ' בנק מזרחי טפחות) |
| סוג ההחלטה | אישור הסדר פשרהתובענה ייצוגית |
| סכום | לא נקבע / לא פורסם |
| נושא | ייצוגית - חיוב הוצאות משפטיות שלא אושרו |
| מקור | מקור |
הרקע והעובדות: הוצאות משפטיות שחויבו בהליכי גבייה
הפרטים כאן מבוססים על סקירת הפסיקה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב לחודש ספטמבר 2018. הנוסח המלא של פסק הדין לא נמצא ברשת פתוחה. לפי הסקירה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופטת אסתר שטמר, אישר ב-17 בספטמבר 2018 הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקש היה יוסף חגמה, והמשיב בנק מזרחי טפחות.
לפי בקשת האישור, הבנק חייב את חשבונות לקוחותיו שנפתחו נגדם הליכי גבייה בהוצאות משפטיות שלא אושרו בידי ערכאה שיפוטית. נטען שהדבר נוגד את הוראות המפקח על הבנקים (ניהול בנקאי תקין 409). עוד נטען שעל הוצאות שכן אושרו גבה הבנק ריבית בנקאית, ולעיתים ריבית פיגורים, אף שלפי הדין הן נושאות הפרשי הצמדה וריבית בלבד.
מה קבע בית המשפט: פיצוי לפי מדגם
הצדדים לא קבעו סכום פיצוי מראש. הם הסכימו על מנגנון שבו ייקבע הפיצוי. בשל העלות הגבוהה של בדיקה פרטנית של כל חשבון, יתבצע בירור סטטיסטי באמצעות בדיקות ומדגמים. המדגם יקבע את הסכום הממוצע שבו חויבו חשבונות הלקוחות החייבים, וסכום זה יוחזר במלואו לכל בעל חשבון.
לפי הסקירה, נקבעו מדגמים נפרדים לפי תקופות. לגבי התקופה המוקדמת, שבין 14 במאי 1996 ל-3 באוגוסט 2004, טען הבנק להתיישנות. המבקש טען שבשל בקשה ייצוגית קודמת שנדחתה (עניין לוק), התביעות מאותה תקופה לא התיישנו. בית המשפט דחה את עמדת המבקש וקבע שסעיף 26(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מאריך את ההתיישנות רק לתביעה אישית של חבר קבוצה.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר, בין היתר משום שגובה הפיצוי אינו ידוע. בית המשפט קבע שאין פסול במנגנון, שכן הבנק ישלם לחברי הקבוצה את הסכום הממוצע שיימצא. עוד נקבע שאם הבדיקה לא תמצא נזק, ראוי שלא יינתן סעד. השופטת הדגישה, לפי הסקירה, שהבנק הסכים להשבה מלאה של הסכומים שבמחלוקת, אף שהוא חולק על קיום עילות התביעה. הסכמה לפשרה אינה הודאה בטענות.
מי זכאי ומה עושים
לפי הסקירה, הזכאים הם לקוחות הבנק שנפתחו נגדם הליכי גבייה וחשבונם חויב בהוצאות כאמור, בתקופות שלגביהן ייערך המדגם. הסכום הממוצע אמור להיות מוחזר לכל בעל חשבון. הסקירה אינה מפרטת את מועדי התשלום או את אופן ההעברה.
משמעות ללקוחות מזרחי טפחות
ההסדר נוגע ללקוחות שהבנק פעל נגדם בגבייה. לקוח במצב כזה יכול לבקש פירוט של ההוצאות המשפטיות שחויבו בחשבונו, ולבדוק אם ערכאה אישרה אותן. מידע נוסף מופיע בעמוד הליכי גבייה של מזרחי טפחות ובריכוז התביעות הייצוגיות.
מקורות
סטטוס וזהירות
הפרטים לפי סקירת פסיקה של אוניברסיטת תל אביב; הנוסח המלא לא נמצא ברשת פתוחה
פסקי דין נוספים נגד מזרחי טפחות בנושא הוצאה לפועל וגבייה
- ת"צ 56373-06-21 בק ותבל: מזרחי טפחות ישיב עמלות על מכתבי התראה כפולים של עו"ד
- ת"צ 35618-05-11 דמרי: מזרחי טפחות ישווה יתרות חוב מנופחות בתיקי הוצאה לפועל
- 28 שנה אחרי: רשמת ההוצאה לפועל דחתה בקשה של מזרחי טפחות להוסיף 2.6 מיליון ש"ח ריבית
שאלות ותשובות
על מה הייתה התובענה הייצוגית בעניין חגמה נגד מזרחי טפחות?
לפי סקירת אוניברסיטת תל אביב, נטען שהבנק חייב לקוחות שננקטו נגדם הליכי גבייה בהוצאות משפטיות שלא אושרו בידי ערכאה, וגבה ריבית בנקאית על הוצאות שאושרו.
כמה כסף יוחזר ללקוחות?
בהסדר לא נקבע סכום מראש. הפיצוי ייקבע בבדיקה מדגמית שתקבע סכום ממוצע, וסכום זה יוחזר לכל בעל חשבון.
האם לקוחות מהשנים 1996 עד 2004 כלולים?
לפי הסקירה, בית המשפט קיבל את טענת ההתיישנות של הבנק לגבי התקופה שבין 14 במאי 1996 ל-3 באוגוסט 2004.
מי אישרה את הסדר הפשרה?
השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ב-17 בספטמבר 2018.
האם בנק מזרחי טפחות הודה בהפרה?
לא. ההחלטה מאשרת הסדר פשרה, ובהסדר כזה הבנק לרוב אינו מודה בהפרה. בית המשפט בוחן אם ההסדר הוגן וסביר לחברי הקבוצה.
איפה אפשר לקרוא את הנוסח המלא?
הנוסח המלא לא נמצא ברשת פתוחה. אפשר לחפש אותו לפי מספר ההליך במאגר נט המשפט של הרשות השופטת.