ב־1 באפריל 2024 חיפשה עובדת של מזרחי טפחות ליסינג דרך להשיג לקוח שהיה בחו"ל.
את הלקוח היא לא מצאה. במערכות של בנק מזרחי טפחות היא מצאה מספר טלפון של אישה, התקשרה אליה מהטלפון הנייד שלה, ורשמה בתיק הלקוח את מה ששמעה.
"שיחה מהנייד שלי", כתבה. "הלקוח לא זמין במזרחי מצאתי אשת קשר שכנראה הייתה זוגתו לפני הרבה שנים". ובסוף הרישום: "לא בקשר איתו וביקשה למחוק את הטלפון שלה".
בין שני המשפטים האלה רשמה העובדת את מספר הטלפון המלא של האישה.
האישה ביקשה למחוק את המספר. המספר לא נמחק. ביוני 2024 הגישה מזרחי טפחות ליסינג, באמצעות משרד עורכי הדין חן פישר גבאי, בקשה לביצוע משכון על הרכב של הלקוח. לבקשה צורף תצהיר של עובד החברה יניב פרלוב, ולתצהיר צורף, כנספח 5, פירוט השיחות של החברה. הרישום מ־1 באפריל, עם המספר, נמצא שם.
את בקשת הביצוע ונספחיה צריך למסור לחייב. המוסר נעאמנה סלאמה דיווח ב־21 באפריל 2025 שפגש את הנמען ושהנמען סירב לחתום. ארבעה חודשים קודם לכן, ב־22 בדצמבר 2024, דיווח אותו מוסר בתיק אחר נגד אותו לקוח שמסר לו את המסמכים והוא סירב לחתום. באותו יום הלקוח לא היה בישראל. ההליכים שנפתחו על סמך המסירה ההיא בוטלו בהחלטה מ־21 באוקטובר 2025.
בעל החשבון אומר שלא קיבל את המסמכים. איפה הם היום, אף אחד לא יודע.
ויש תיק שלישי. ב־10 בפברואר 2026 הגיש בנק מזרחי טפחות עצמו, באמצעות עו"ד קלי וחדט, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב נגד אותו לקוח. בטופס הבקשה נכתב: "החוזה מצורף כנספח א". המוסר מנשה כהן דיווח שמסר את האזהרה ללקוח אישית ב־23 באפריל 2026 ושהלקוח סירב לחתום. הלקוח אומר שלא פגש שום מוסר. כשהתקשר למספר שרשום בתצהיר המוסר, האדם שענה הכחיש ששמו מנשה כהן והכחיש שהוא עוסק במסירות משפטיות.
עד היום לא הציג הבנק שום הסכם סודיות עם המוסרים, ולא אמר מי עוד קיבל את המידע.
בקצרה
- מספר טלפון של אישה שאינה צד לחוזה נמצא במערכות בנק מזרחי טפחות ושימש את חברת הליסינג לאיתור לקוח.
- האישה ביקשה למחוק את המספר. הוא צורף לתיק ההוצאה לפועל כנספח לתצהיר.
- מסמכי ההלוואה והחשבון נמסרו לשני מוסרים. בשני המקרים דווח "סירב לחתום", והמסמכים לא הגיעו לבעל החשבון.
- נציג החברה העיד שאינו מכיר את החקירה הכלכלית. שלושה שבועות אחר כך כתבו הבנק והחברה שהיא "מידע שהוחלף בין החברה לבין עורכי דינה".
מה העיד נציג הבנק
ב־13 בינואר 2026 נחקר יניב פרלוב בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיק המשכון. הוא העיד שהוא עובד של בנק מזרחי טפחות, שחברת הליסינג היא חברת בת של הבנק, ושמשרדי החברה בלוד הם המשרדים הראשיים של הבנק.
כשנשאל על הרישום מ־1 באפריל 2024 השיב: "אם השירות לקוחות רשם את זה, אז כן. לא אני התקשרתי. זה שירות לקוחות."
כשנשאל אם בינואר 2024 קיבלה החברה חקירה פרטית על הלקוח עם כל הנתונים שלו והטלפונים שלו, השיב: "לא סביר שקיבלנו". ובשאלה הבאה: "לא מכיר".
ב־4 בפברואר 2026, שלושה שבועות אחרי הדיון, השיבו בנק מזרחי טפחות ומזרחי טפחות ליסינג לבקשת עיון של הלקוח. את ה"חקירה כלכלית" ואת "דו"ח בדיקת הרקע" סירבו למסור, בנימוק אחד: "מדובר במידע שהוחלף בין החברה לבין עורכי דינה". מתשובה זו עולה שהחקירה קיימת, ושהיא עברה מהחברה לעורכי הדין.
מיילים בין פקידות
באותה תשובה צירפה החברה את רישומי השיחות וההתכתבויות שלה על הלקוח. הרישומים מראים איך עבר המידע בתוך הקבוצה. ב־26 במרץ 2024 נרשם: "שלחתי מייל לרפרנטית ... בסניף 472 לבירור מצב החשבון". באותו יום נרשם גם: "לימור השיבה כי החשבון הועבר לטיפול משפטי על כן התיק מועבר גם כן לטיפול משפטי".
מצב החשבון של לקוח עבר במייל מסניף הבנק לחברת הליסינג, וההחלטה של הבנק להעביר את החשבון לטיפול משפטי הובילה להעברת התיק כולו לעורכי הדין.
מה הבנק מתחייב במדיניות הפרטיות שלו
במדיניות הפרטיות שמפורסמת באתר בנק מזרחי טפחות כתוב: "ככלל, נשמור את המידע על אודותיך בסודיות". הבנק כותב שהוא "נוקט באמצעים רבים על מנת להגן על פרטיותך ולאבטח את המידע", ושנותני שירות רשאים להחזיק במידע ולעשות בו שימוש "והכל כפוף להנחיות הבנק". המדיניות מכירה בזכות הלקוח לעיין במידע שעליו ולבקש לתקן או למחוק אותו, דרך הממונה על הגנת הפרטיות בבנק, privacy@umtb.co.il.
מול ההתחייבות הזאת עומדים המסמכים. מספר הטלפון של אשת קשר, רישום השיחות ומסמכי החשבון הגיעו למשרד עורכי דין, לתיק הוצאה לפועל ולמוסרים, בלי שום הודעה מוקדמת ללקוח. ב־4 בפברואר 2026 סירב הבנק למסור את החקירה הכלכלית, את דו"ח בדיקת הרקע ואת ההתכתבויות עם עורכי הדין. ב־11 באוגוסט 2026 שלח הלקוח לממונה על הגנת הפרטיות בבנק בקשה לעיון, לתיקון ולמחיקה של מידע אישי. לדבריו, עד היום לא התקבלה תשובה.
חובת סודיות בנקאית: מה אומר הדין
בישראל אין חוק אחד שנקרא "סודיות בנקאית". החובה נולדה בפסיקה. בית המשפט העליון קבע שהבנק חב ללקוח חובת סודיות שנובעת מטיב החוזה ומטיב היחסים ביניהם (רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764). בכך אימצה הפסיקה הישראלית את המסגרת שנקבעה באנגליה לפני מאה שנה.
Tournier v National Provincial and Union Bank of England, [1924] 1 KB 461: בנק סיפר למעסיק של לקוח שצ'ק של הלקוח נמשך לטובת סוכן הימורים. המעסיק לא חידש את החוזה שלו. בית המשפט לערעורים קבע שהסודיות היא תנאי מכללא בחוזה בין בנק ללקוח, ושהפרתה מחייבת פיצוי. הוא הכיר בארבעה חריגים בלבד: גילוי שהחוק מחייב, חובה כלפי הציבור, אינטרס של הבנק, והסכמת הלקוח.
חריג האינטרס של הבנק הוא מה שמאפשר לבנק לתבוע לקוח ולהגיש לבית המשפט את מה שנדרש כדי להוכיח חוב. הוא אינו הופך כל מידע שיש לבנק על אדם לחומר פתוח. מספר טלפון של אישה שאינה צד לחוזה, ותיאור של קשר אישי שהסתיים לפני שנים, אינם חלק מהחוב.
חוק הגנת הפרטיות מונה בין מעשי הפגיעה בפרטיות "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם" (סעיף 2(7)), "הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע" (סעיף 2(8)), ו"שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה" (סעיף 2(9)).
מספר טלפון ששמור במערכות בנק, ומשמש אחר כך לאיתור חייב, לתצהיר בתיק הוצאה לפועל ולמסירה לצדדים שלישיים, הוא בדיוק המצב שסעיף 2(9) מתאר. במקרה הזה האישה עצמה ביקשה למחוק אותו.
הסכמה מדעת: מה אומרת הרשות להגנת הפרטיות
ב־25 בפברואר 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת סופי בנושא הסכמה. לפי גילוי הדעת, הסכמה תקפה רק אם היא "מדעת": האדם צריך לקבל מידע שמאפשר לו להבין למה הוא מסכים, כולל זכותו לסרב ואת השלכות ההחלטה. הסכמה שניתנה למטרה אחת אינה מתירה כשלעצמה שימוש למטרה אחרת, ושימוש חדש מחייב בדרך כלל הסכמה חדשה. ניסוחים עמומים כמו "בין היתר" ו"וכיו"ב" אינם מספיקים.
במקרה של אשת הקשר אין צורך להתווכח על איכות ההסכמה. היא לא הסכימה לשום שימוש. היא ביקשה למחוק.
מי קיבל את המידע, ומה הבנק היה צריך לדרוש ממנו
כשבנק מעביר פעילות לגורם חיצוני, האחריות למידע לא עוברת איתה. הוראת ניהול בנקאי תקין 359A של המפקח על הבנקים, שעוסקת במיקור חוץ, דורשת מהבנק לבדוק שנותן השירות מסוגל לשמור על אבטחת מידע ועל הגנת הפרטיות. לפי ההוראה, ההסכם צריך להגדיר לאיזה מידע מותר לנותן השירות לגשת, ולאסור עליו ועל מי שמטעמו להשתמש במידע של לקוחות הבנק או לגלות אותו.
בשני התיקים עבר המידע מהבנק למשרד עורכי דין, וממנו למוסרים. נעאמנה סלאמה חותם על דוחות המסירה בשם "נעאמנה סלאמה מסירות משפטיות". את זהותו של מי שחתום כמנשה כהן לא הצליח הלקוח לאמת. לא הוצג שום הסכם, הוראה או התחייבות לסודיות בין הבנק לבין מי מהם.
כשמסמכים נעלמים: פסק דין מאירופה להשוואה
קראו גם: פגיעה שלא כדין בפרטיות: "מסירה מלאה" שלא הייתה · הלוואה לרכב מזרחי טפחות ליסינג? · Sewer Service ISRAEL: השיטה האמריקאית שהגיעה להוצאה לפועל
ב־25 בינואר 2024 דן בית הדין של האיחוד האירופי במקרה כמעט הפוך (C‑687/21, MediaMarktSaturn). חנות מסרה בטעות ללקוח אחר חוזה מכר וחוזה אשראי עם הפרטים של קונה. העובדים החזירו את המסמכים בתוך חצי שעה, והלקוח האחר לא קרא אותם. בית הדין קבע שכאשר החשש לשימוש לרעה מופרך בעליל, אין פיצוי על החשש לבדו. חודש קודם לכן (C‑340/21, 14 בדצמבר 2023) קבע אותו בית דין שחשש מבוסס משימוש לרעה במידע אישי יכול להיחשב נזק לא ממוני.
במקרה הזה המסמכים לא חזרו אחרי חצי שעה. הם לא חזרו בכלל, ואין מי שיכול לומר בידי מי הם נמצאים. דין האיחוד האירופי אינו חל בישראל, וההשוואה היא להמחשה בלבד.
שאלות לבנק מזרחי טפחות
- מאיזו מערכת של הבנק נלקח מספר הטלפון של אשת הקשר, ומי התיר לחברת הליסינג לגשת אליו?
- מדוע לא נמחק המספר אחרי שהאישה ביקשה זאת, ומדוע צורף לתיק ההוצאה לפועל?
- איזה הסכם סודיות קיים בין הבנק לבין המוסרים נעאמנה סלאמה ומנשה כהן?
- איפה נמצאים היום מסמכי ההלוואה והחשבון שנמסרו להם?
- למי עוד הועברו החקירה הכלכלית ודו"ח בדיקת הרקע?
- מדוע לא נענתה הבקשה לעיון, לתיקון ולמחיקה מ־11 באוגוסט 2026?
הכתבה מבוססת על מסמכים שהוגשו בהליכים ועל תשובת הבנק לבקשת עיון מ־4 בפברואר 2026 ועל מדיניות הפרטיות שמפרסם הבנק. שמה ומספר הטלפון של אשת הקשר אינם מתפרסמים. תגובת הבנק תפורסם אם תתקבל.
שאלות נפוצות על סודיות בנקאית
מהי חובת סודיות בנקאית?
חובה של הבנק לשמור בסוד את המידע על הלקוח ועל החשבון שלו. בישראל היא נובעת מהחוזה בין הבנק ללקוח ומהפסיקה. בית המשפט העליון הכיר בה ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי.
מתי מותר לבנק לגלות מידע על לקוח?
לפי הפסיקה, בארבעה מקרים בלבד: כשהחוק מחייב גילוי, כשיש חובה כלפי הציבור, כשהגילוי נדרש להגנה על אינטרס של הבנק, למשל בתביעה נגד הלקוח, וכשהלקוח הסכים.
האם בנק רשאי למסור מספר טלפון של איש קשר לעורך דין או למוסר?
חוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא גם שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מפברואר 2026, הסכמה שניתנה למטרה אחת אינה מתירה כשלעצמה שימוש למטרה אחרת.
מה עושים אם הבנק העביר מידע אישי בלי הסכמה?
מגישים לבנק בקשת עיון לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות ומבקשים לדעת מי קיבל את המידע. אפשר לפנות לממונה על הגנת הפרטיות בבנק, לרשות להגנת הפרטיות ולפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
האם מזרחי טפחות ליסינג היא חלק מבנק מזרחי טפחות?
יניב פרלוב, עובד החברה, העיד ב־13 בינואר 2026 שמזרחי טפחות ליסינג היא חברת בת של בנק מזרחי טפחות ושהוא עובד של הבנק.