ב־13 בינואר 2026, בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, עמד יניב פרלוב, עובד בנק מזרחי טפחות, מול לקוח של הבנק ואמר לפרוטוקול: "הזוכה נכונה להסדיר את החוב, ליתן הנחה ו/או פריסה".
התיק הוא תיק משכון רכב. הזוכה היא מזרחי טפחות ליסינג, חברת בת של הבנק. את כונס הנכסים ייצג דותן צור עורך דין, ממשרד עורכי הדין חן פישר גבאי.
הדיון הסתיים. בשעה 13:15 הקליט הלקוח את מה שקרה אחריו.
"שקרן, נוכל ועבריין, זה מה שאתה", אומר דותן צור עורך דין בתמליל ההקלטה. ואחר כך, שוב ושוב: "גנב, נוכל ועבריין". "חלאת המין האנושי". "לכלא אתה צריך ללכת".
הלקוח פונה בתמליל לנציג הבנק: "יניב, תקשיב". ושוב: "יניב? תקשיב, יניב". עורך הדין עונה במקומו: "אל תדבר איתו, הוא יתחיל לספר שם".
ואז המשפט שהוא לב הסיפור: "אני אדאג לזה שלא תקבל הסדר בחיים כי אתה גנב, נוכל ועבריין". ובהמשך: "שכולם יידעו שבנאדם הזה הוא גנב, נוכל ועבריין". הלקוח עונה: "בוא נשלים, בוא נשלים". עורך הדין: "אל תדבר אליי, חלאה".
אנשים שעמדו במקום שאלו: "מה קרה? מי זה? זה עורך דין שלך?" הלקוח ענה: "לא, זה עורך דין של הצד השני".
בתמליל אין אף מילה של נציג הבנק. לדברי הלקוח, פרלוב עמד שם ושתק, והצעת ההסדר שנשמעה בדיון לא חזרה אליו מאז.
שבוע קודם לכן, ב־6 בינואר 2026, שלח הלקוח לפרלוב מייל בכותרת "הודעה דחופה ליניב פרלוב". הוא כתב שביקש לפרוע את הלוואת הרכב פירעון מוקדם ולא מצא עם מי לדבר. ועוד כתב: "מה שחן פישר עושה כעת, זה נזק למזרחי ואין לי שום אינטרס לפעול כנגדכם". לא נמצאה תשובה למייל.
בקצרה
- בדיון ב־13 בינואר 2026 אמר נציג בנק מזרחי טפחות לפרוטוקול שהזוכה מוכנה להסדר, להנחה או לפריסה.
- אחרי הדיון, לפי תמליל ההקלטה, צעק דותן צור עורך דין על הלקוח "גנב, נוכל ועבריין" ואמר לו "אני אדאג לזה שלא תקבל הסדר בחיים".
- הדברים נאמרו כשנציג הבנק ואנשים נוספים היו במקום. בתמליל אין תגובה של נציג הבנק.
- שבוע קודם לכן קיבל נציג הבנק מייל שהזהיר שפעולות משרד עורכי הדין גורמות "נזק למזרחי".
מה נחשב פרסום לשון הרע
לפי ספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע, בלי פרסום אין לשון הרע. הפרסום הוא תנאי הכרחי גם לעוולה האזרחית וגם לעבירה הפלילית (עמ' 137).
חוק איסור לשון הרע קובע בסעיף 2(א) שפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בתנועה, בצליל ובכל אמצעי אחר. דברים שנאמרו בקול הם פרסום בדיוק כמו מכתב (עמ' 138).
מה שאינו פרסום הוא דבר שנאמר לנפגע לבדו. כדי שתקום עילה אזרחית, הדברים צריכים להגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבד מי שעליו הם נאמרו. לעבירה פלילית צריך שני אנשים לפחות (סעיפים 6 ו־7 לחוק, עמ' 141 ו־151 עד 152).
בפרסום בעל פה החוק דורש שני דברים: שהדברים יועדו לאדם נוסף, ושהגיעו אליו בפועל (סעיף 2(ב)(1)). לפי הספר, את הייעוד אפשר להסיק מכך שהדברים הוטחו בנוכחות אחרים ובקול שיכול היה להישמע להם (עמ' 147).
בתמליל נשמעים אנשים ששואלים מי האיש, הלקוח ששואל "למה אתה צועק?", ועורך הדין שאומר "שכולם יידעו". ממסמכים אלה עולה שהדברים לא נועדו לאוזני הלקוח בלבד.
נציג הבנק כשומע: למה זה משנה
אפשר היה לחשוב שדברים שנאמרים בנוכחות הצד של עורך הדין עצמו אינם נחשבים פרסום. לפי הספר, השאלה הזאת עלתה כבר בכנסת, כשנחקק החוק. הוצע לקבוע שפרסום לאדם שבשירות המפרסם או הנפגע לא ייחשב פרסום. ההצעה נדחתה (עמ' 143).
ובלשון הספר: "לכאורה, על פי לשון החוק, העברת מסרים לכל אדם שאינו הנפגע מקימה עילה, ויהיו אשר יהיו היחסים בין מקבל המסר לבין המוסר או הנפגע" (שנהר, עמ' 143).
כאן השומע אינו עובד של עורך הדין. הוא נציג הלקוח שלו, עובד הבנק שמחליט אם להציע הסדר. לפי התמליל, הדברים לא נאמרו רק כדי להשפיל. הם הוצמדו לתוצאה: "אני אדאג לזה שלא תקבל הסדר בחיים". ממסמכים אלה עולה שהשומע החשוב ביותר במקום היה בדיוק האדם שההחלטה על ההסדר בידיו.
מה המשמעות של הפרסום
הכינויים "גנב, נוכל ועבריין" לא נאמרו בוויכוח על חשבון. הם נאמרו דקות אחרי שנציג הבנק אמר לפרוטוקול שהזוכה מוכנה להסדר. עורך הדין הוסיף: "זה חוב שנוצר במרמה".
פרסום כזה פועל בשני כיוונים. כלפי הלקוח, הוא פוגע בשמו הטוב לעיני אנשים זרים. כלפי הבנק, הוא מציג את הלקוח כמי שאין טעם לנהל איתו משא ומתן. כשנציג הבנק שומע מעורך הדין של התיק שהחוב "נוצר במרמה" ושהלקוח "לא יקבל בחיים הסדר", ההצעה שנאמרה בדיון מאבדת את הבסיס שלה.
ההסדר שהוצע לפרוטוקול היה המסלול הקצר. בלעדיו נשאר המסלול הארוך: תיק משכון, כונס נכסים, ריביות ושכר טרחה.
האם הבנק אחראי
האחריות לפרסום לשון הרע אינה רק של מי שאמר את הדברים. לפי הפרק "האחראים לפרסום לשון הרע" בספרו של שנהר, האחריות נקבעת לפי דיני הנזיקין. מעביד, שולח, מי שהרשה או אישר את הפרסום, ותאגיד שהמפרסם הוא אחד מאורגניו יכולים לשאת באחריות לצד המפרסם, יחד ולחוד (עמ' 159 עד 161).
הספר מציין שכדי להטיל אחריות על מי שלא פרסם בעצמו צריך, בין היתר, תרומה לעוולה ומודעות לה. כאן יש שלושה מסמכים שהבנק יצטרך להתמודד איתם: המייל מ־6 בינואר שהזהיר את עובד הבנק מפני הנזק שגורם משרד עורכי הדין, הפרוטוקול שבו אותו עובד הציע הסדר, ותמליל ההקלטה שבו הוא נוכח בזמן שעורך הדין מודיע שהסדר לא יהיה.
אם השתיקה של נציג הבנק היא הסכמה, או רק מבוכה, זו שאלה לבית המשפט. לא ידוע על כך שהבנק התנער מהדברים, ולדברי הלקוח הבנק גם לא חזר להצעת ההסדר.
מי הם הצדדים
חן פישר גבאי הוא משרד עורכי דין מנתניה. שותפיו הם ויקטור פישר עורך דין, עופר חן עורך דין ואלעד גבאי עורך דין. הדברים שבתמליל מיוחסים לדותן צור עורך דין בלבד, ולא לאף אחד מהשותפים. בדיון עצמו, לפי הפרוטוקול, אמר עו"ד צור שהלקוח "שימש כחוקר פרטי" ו"למד תרגילים", ושהטענות שלו הן "שקר וכזב".
איך מוכיחים פרסום בעל פה
לפי הספר, הנטל להוכיח את הפרסום מוטל על התובע. הדרך הרגילה היא עדות של מי ששמע את הדברים, והימנעות מזימון השומעים עלולה לפעול לחובת התובע. כשהפרסום נעשה בשמע או בווידאו, הדרך הטובה להוכיח אותו היא להגיש תיעוד מלא שלו (עמ' 155 עד 157). במקרה הזה אחד השומעים הוא עובד הבנק עצמו.
קראו גם: סודיות בנקאית: לאן הגיע המידע האישי שמסרתם לבנק מזרחי טפחות? · הלוואה לרכב מזרחי טפחות ליסינג? · האם כונס הנכסים ובנק מזרחי טפחות אחראים לפרסום של עורך הדין דותן צור?
מה הכתבה אינה קובעת
הכתבה אינה קובעת שהבנק אחראי לדברים, ואינה בוחנת אילו הגנות עומדות לעורך הדין או לבנק. התמליל הוא מסמך שהכין הלקוח, ואמיתותו לא נבחנה בהליך. אף ערכאה לא הכריעה בעניין.
שאלות לבנק מזרחי טפחות
- האם יניב פרלוב דיווח לבנק על הדברים שנאמרו אחרי הדיון ב־13 בינואר 2026?
- האם הבנק הרשה לדותן צור עורך דין לומר ללקוח שלא יקבל הסדר?
- מה עשה הבנק עם המייל מ־6 בינואר 2026, שהזהיר מפני הנזק שגורם משרד עורכי הדין?
- האם הצעת ההסדר שנאמרה לפרוטוקול עדיין עומדת?
- האם הבנק מתנער מהכינויים "גנב, נוכל ועבריין" שנאמרו על לקוח שלו?
הכתבה מבוססת על פרוטוקול הדיון מ־13 בינואר 2026 בתיק 515509-06-24, הוצאה לפועל לשכת חיפה, על תמליל הקלטה מאותו יום בשעה 13:15 ועל מייל מ־6 בינואר 2026. הניתוח המשפטי מבוסס על אורי שנהר, דיני לשון הרע, מהדורה שנייה (2024), פרק שביעי "הפרסום", עמ' 137 עד 158, ופרק שמיני, עמ' 159 עד 161. תגובת הבנק תפורסם אם תתקבל.
שאלות נפוצות על פרסום לשון הרע
מה נחשב פרסום לשון הרע?
פרסום הוא כל דרך שבה הדברים מגיעים לאדם נוסף מלבד הנפגע: בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בתנועה, בצליל או בכל אמצעי אחר. לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, די שהדברים הגיעו לאדם אחד נוסף כדי שתקום עילה אזרחית.
האם צעקה בנוכחות אנשים היא פרסום לשון הרע?
היא יכולה להיות. בפרסום בעל פה החוק דורש שהדברים יועדו לאדם נוסף ושהגיעו אליו בפועל. לפי ספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע, אפשר להסיק את הייעוד מכך שהדברים נאמרו בנוכחות אחרים ובקול שיכול היה להישמע להם.
האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע נגד עורך דין?
כן. חוק איסור לשון הרע חל גם על עורכי דין. סעיף 13(5) לחוק מגן על פרסום של בעל דין או של בא כוחו תוך כדי דיון בבית משפט, ולכן חשוב מתי ואיפה נאמרו הדברים.
האם בנק אחראי לדברים שאמר עורך דין שפועל בתיק שלו?
לא באופן אוטומטי. לפי דיני הנזיקין, מעביד, שולח ומי שהרשה או אישר פרסום יכולים לשאת באחריות לצד המפרסם. השאלה תלויה ביחסים ביניהם ובמה שהבנק ידע.
מה עושים אם עורך דין של הצד השני השמיץ אתכם?
מתעדים מיד: הקלטה, תאריך ושעה, ושמות האנשים ששמעו. אפשר להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, לפנות בכתב לגוף שבשמו פעל עורך הדין, ולשקול תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.