ב־25 באוקטובר 2026 קיבל לקוח של בנק מזרחי טפחות מכתב ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ. על המכתב חתומים ישראל בכר עורך דין וטל קפלן עורכת דין, והוא נשלח בשם הבנק ובהעתק לבנק.
הכותרת: "התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים". הנושא: האתר הזה.
הדרישה בסעיף 13.3 למכתב: "להסיר את האתר מרשת האינטרנט ללא דיחוי, למחוק את האתר מכל אמצעי אחסון שעליו הוא שמור ולהתחייב בכתב שלא לפרסם את האתר, או אתר דומה לו, בעתיד".
לא לתקן פרסום מסוים. לא להוסיף תגובה. למחוק הכול, ולהתחייב לא לפרסם שוב.
האתר מפרסם החלטות שיפוטיות, כתבי טענות, פרוטוקולים, תמליל הקלטה ומסמכים שהבנק עצמו מסר ללקוח במענה לבקשת עיון. כולם נוגעים להליכים שהבנק וחברת הבת שלו, מזרחי טפחות ליסינג, מנהלים נגד הלקוח.
בקצרה
- ב־25 באוקטובר 2026 דרש משרד פרל כהן, בשם בנק מזרחי טפחות, להסיר את האתר, למחוק אותו "מכל אמצעי אחסון" ולהתחייב שלא לפרסם "אתר דומה לו, בעתיד".
- המכתב נכתב יום אחד אחרי שחברת האחסון Hostinger החזירה את האתר לאוויר, לאחר שדיווח נגדו בעילת "לשון הרע" לא נמצא מפר את תנאי השימוש. מי הגיש את הדיווח לא ידוע.
- המכתב קושר את האתר ל"הליכי חוב ואכיפה" ומוסיף: "ניסיון זה לא יצלח". אותו משפט, בניסוח כמעט זהה, הופיע במייל של הבנק במרץ 2026, בתשובה לבקשת הלקוח לעיין במידע שנאסף עליו.
- ב־27 באוקטובר 2026 דחה הלקוח את כל הדרישות במכתב תשובה, ובאותו יום הגיש לבית משפט השלום בנתניה בקשה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.
מה המכתב טוען
המכתב פותח בתיאור הבנק: "אחד הבנקים המובילים בישראל", "הבנק השלישי בגודלו בישראל", בעל סימני מסחר רשומים ומוכרים היטב. לטענת עורכי הדין, שם המתחם של האתר כולל את שם הבנק "בחוסר תום לב משווע", והאתר משמש ל"השחרת שמו של מרשנו" ול"ניהול מסע הכפשה נרחב ופוגעני".
בסעיף 11 מונה המכתב שמונה עילות: הפרה ודילול של סימני מסחר, הכבדה על גישה לעסקי הבנק, גניבת עין, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, חוסר תום לב, רשלנות ולשון הרע. המכתב מזכיר פיצוי של עד 100,000 שקלים בלי הוכחת נזק.
ובסעיף 6, משפט אחד שעומד לבדו: "למען הסר ספק, בידי הבנק תיעוד מפורט אשר לאתר ולתכניו".
יום אחד אחרי Hostinger
ב־19 באוקטובר 2026 הושבת האתר, ושם המתחם הוקפא, בידי חברת האחסון Hostinger. ב־22 באוקטובר הודיעה החברה ללקוח שההשעיה נעשתה בעקבות דיווח בעניין "לשון הרע", וסירבה למסור את הדיווח ואת זהות המדווח. ב־24 באוקטובר הודיעה החברה שהפעילות שדווחה אינה מפרה את תנאי השימוש, והשיבה את האתר.
למחרת, ב־25 באוקטובר, נכתב מכתב הדרישה. העילה המרכזית בו היא אותה עילה: לשון הרע.
מי הגיש את הדיווח ל־Hostinger לא ידוע, והכתבה אינה קובעת שהבנק או באי כוחו הגישו אותו. הלקוח ביקש מבית המשפט להורות לבנק להודיע בתצהיר אם פנה לחברת האחסון.
"ניסיון זה לא יצלח"
סעיף 9 למכתב מסביר מה לדעת עורכי הדין עומד מאחורי האתר:
שבעה חודשים קודם לכן, ב־5 במרץ 2026, השיבה תיבת פניות הגנת הפרטיות של הבנק לבקשת הלקוח לעיין במידע שנאסף עליו. המייל נשלח מאת עידית ברשדסקי-כהן, מנהלת מדור מדידה ובקרה בבנק. בסעיף 7 שלו נכתב:
"...תוך ניסיון להפעיל לחץ בלתי ראוי על הבנק ועל החברה, מתוך מטרה לנסות להכביד על פעילותם ולנסות ולרפות את ידיהם מניסיונם לגבות את חובך אליהם. ניסיון זה לא יצלח."
ובמכתב של אוקטובר: "מטרתה הינה אחת והיא לנסות להכביד על פעילות הבנק, וכן ולנסות ולרפות את ידי הבנק מניסיונו לגבות את חובך כלפיו [...] ניסיון זה לא יצלח". ובסעיף 8: "ניסיון סר טעם להפעיל לחץ בלתי ראוי על הבנק".
אותה שפה. במרץ היא נאמרה על לקוח שביקש לראות את המידע שהבנק אוסף עליו. באוקטובר היא נאמרה על לקוח שמפרסם את מסמכי ההליכים נגדו.
באותו מייל ממרץ נכתב ללקוח גם שסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות אינו מקנה לו זכות "לנהל 'מסע דייג' על אודות נוהגי הבנק והחברה בתחום הפרטיות". לבקשתו לעיין ב"חקירה כלכלית" וב"דו"ח בדיקת רקע" שנערכו עליו השיב הבנק כבר בפברואר: "בקשתך נדחית", בנימוק של חיסיון עורך דין-לקוח.
התשובה: "הטענות והדרישות שבמכתבכם נדחות במלואן"
ב־27 באוקטובר 2026 השיב הלקוח בכתב: "לא אעביר את שם המתחם, לא אסיר את האתר, לא אמחק חומר המצוי ברשותי ולא אתן התחייבות כלשהי בדבר פרסום עתידי".
שם המתחם. לפי התשובה, בבית משפט השלום בנתניה מתנהל הליך שכותרתו "בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' יאגודין סרגיי", ושם המתחם "אינו אלא ציון שמו של ההליך". הפרת סימן מסחר לפי הפקודה היא שימוש בסימן לעניין טובין. "באתר אין טובין, אין שירות, אין מכירה ואין תחרות".
עוולות מסחריות ועשיית עושר. הלקוח אינו "עוסק" ביחסיו עם הבנק, אינו מוכר דבר ולא קיבל טובת הנאה. האתר "אינו מסחרי, אינו נושא פרסומות ואינו מניב הכנסה". התשובה מציינת גם שהוראת הפיצוי בלי הוכחת נזק, שאליה הפנה המכתב, נמצאת בסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות ולא בסעיף 1(א) כפי שנכתב.
לשון הרע. לפי התשובה, "דין וחשבון נכון והוגן" על הנאמר בישיבה פומבית של בית משפט מותר לפי סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע, ופרסום אמת שיש בו עניין ציבורי מוגן לפי סעיף 14. "מכתבכם אינו מצביע על פרסום אחד, ולו אחד, שאינו אמת".
המחיקה. הדרישה למחוק את החומר "מכל אמצעי אחסון" היא, לפי התשובה, דרישה להשמיד חומר ראייתי בעיצומם של הליכים: "דרישה להשמדת חומר ראייתי בעיצומם של הליכים משפטיים אינה יכולה להישמע מפי עורכי דין".
בעל דין ועד. הלקוח הוא נתבע בתביעה של הבנק בבית משפט השלום בנתניה (ת"א 25207-08-26), הגיש בה תצהיר ועומד להעיד. התשובה מפנה לתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, האוסרת פעולה שמטרתה או תוצאתה להטריד בעל דין, ולסעיף 249 לחוק העונשין, האוסר להטריד אדם "בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי".
התיעוד המפורט. לפי התשובה, ההצהרה שבידי הבנק "תיעוד מפורט" מעידה על איסוף מידע אישי על הלקוח בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. הלקוח דרש, בתוך 14 ימים, הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, עיון במידע שנאסף עליו, העתק מכל פנייה ל־Hostinger או לכל גורם אחר בעניין האתר, ופירוט מקורות ה"תיעוד המפורט". הוא דרש גם לשמור את כל המסמכים ולא למחוק דבר.
הבקשה לבית המשפט
ב־27 באוקטובר 2026 הגיש הלקוח לבית משפט השלום בנתניה, בתיק שבו הבנק תובע אותו, בקשה למתן הוראות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ולפסיקת הוצאות לדוגמה. בבקשה הוא מבקש לקבוע שמכתב הדרישה הוא שימוש לרעה בהליכי משפט, להורות לבנק להודיע בתצהיר אם פנה ל־Hostinger, להורות שכל פנייה אליו בקשר להליך ולפרסומיו תיעשה בכתב ובמסגרת תיק בית המשפט בלבד, ולחייב את הבנק בהוצאות לדוגמה.
הבקשה טרם נדונה. הבנק לא הגיש תגובה שידועה לאתר.
המסמכים
שני המכתבים מתפרסמים כאן במלואם. פרטי הזיהוי של הלקוח (מספר זהות, כתובת, טלפון ודואר אלקטרוני) הושחרו.
מה הכתבה אינה קובעת
הכתבה אינה קובעת מי הגיש את הדיווח ל־Hostinger, ואינה קובעת שמכתב הדרישה הוא שימוש לרעה בהליכי משפט. זו השאלה שהלקוח הביא לפני בית המשפט, ואף ערכאה לא הכריעה בה. הטענות המשפטיות שבשני המכתבים הן עמדות הצדדים.
שאלות לבנק מזרחי טפחות
- האם הבנק, באי כוחו או מי מטעמו פנו ל־Hostinger בעניין האתר?
- מהו ה"תיעוד המפורט" שבידי הבנק על האתר, ומתי החל הבנק לאסוף אותו?
- איזה פרסום באתר, אם בכלל, אינו אמת?
- מדוע נדרשה מחיקה "מכל אמצעי אחסון" של מסמכים הנוגעים להליכים שעדיין מתנהלים?
- מדוע אותו משפט, "ניסיון זה לא יצלח", מופיע גם בתשובת הבנק לבקשת עיון במידע אישי וגם במכתב הדרישה?
הכתבה מבוססת על מכתב פרל כהן צדק לצר ברץ מיום 25.10.2026, על מכתב התשובה של הלקוח מיום 27.10.2026, על מייל תיבת פניות הגנת הפרטיות של הבנק מיום 5.3.2026, על מכתב הבנק מיום 4.2.2026, על הבקשה למתן הוראות שהוגשה בת"א 25207-08-26 (שלום נתניה) ועל ההתכתבות עם Hostinger מ־19 עד 24 באוקטובר 2026. תגובת הבנק תפורסם אם תתקבל.